אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תתכופפי!

מה שאני אוהב, בך...
לפני 10 שנים. 20 בינואר 2014 בשעה 16:50

ישבתי במרחק מאינה, שיחה נעימה, לא רומנטית, לא אינטימית, מקצועית מאוד, אפילו נינוחה. בלי מגע, רק חיוכים מנומסים. משהו מאופק ומעונב-סטרילי כמעט.

 

ויוליה?

 

כשסיימה להגיש לנו את הקפה, למצוץ וללקק את כל נקודה ארוגנית בגופנו שימשה כשרפרף מדהים וכמאפרה מוצלחת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י