גם וגם

למרות שהבטיחו גשמים ורוחות, השמש יצאה לחמם את ליבי. עם כל הסערות שהבטיחו, בסוף הצלחתי להתמודד איתם. 

מישהו שיקח לי את הלב, וישים אבן במקום.

כואב לי מידי.

טסה בקרוב, לבד. 

מתרגשת לגלות עולמות חדשים.

מרגישה כמו קולומבוסית קטנה. 

מתרגשת וחוששת, 

מתרגשת ומצפה...

כשמישהו כותב שיש לו ניסיון אבל הפרופיל שלו נפתח רק עכשיו, מה הוא חושב לעצמו?

כשהפרופיל של מישהו ריק, ואין לו בלוג, מה הוא חושב לעצמו? 

כשמישהו כזה מצפה לתגובות רציניות...

הוא כנראה לא חושב לעצמו. 

כשמישהי אומרת שהיא שולטת ותיקה, אבל לא מכירה מושגים בסיסיים, מה היא חושבת לעצמה?

כשמישהי מצהירה על ניסיון רב, אבל הוא מסתכם בביקור בדאנג'ן, מה היא חושבת לעצמה? 

כשהיא גם רוצה 1000 שח לשעה,

היא כנראה לא חושבת לעצמה....

לפעמים אני מרגישה שעולם הבדסמ עובר להיות הטינדר החדש. 

חבל. 

בשבילי זה עולם מלא תוכן מרתק ומסקרן, לא משהו להציץ לרגע, עולם שדורש להשקיע, לקרוא לבדוק ולהתנסות. 

בעוד שבוע אני טסה לאתונה, המלצות רעיונות ושאר ירקות יתקבלו בברכה. 

כלובי, המקום הכי "פתוח" מלא מחסומים של פחד. 

מרגישה שקצת חבל, וקצת מבינה.

כשהיא מחזיקה לו את הלולב והוא מחזיק את הפיטם, אני בודקת אם פרויד בסביבה. 

חג שמח

😁

זה רק אנחנו פה. 

שבת בבוקר, שקט פה בצורה אחרת.

חברה טובה נרצחה כנראה בידי בעלה. 

השקט מחריש את האזניים.

רק המזגן משמיע את קולו.

המיטה, המצעים האדומים, 

קולטים את הכאב של הנפש. 

הרגשות שלי נסגרים בפני הכאב,

הפנים חתומות, אני לא רוצה להרגיש. 

אני לא נוהגת לבכות, זה לא בשבילי.

אני לא אוהבת לכתוב פה פוסטים עצובים. 

עוד מעט ארגיש את הכאב,

עוד מעט גם זה יעבור. 

יום ראשון השגרה תיקח ממני את כל הזמן.

את הכאב, הרגש, את המיטה האדומה. 

השגרה שתיקח ממני את הזמן, הכוח והמחשבות. 

שונאת חגים.

ראש השנה תמיד משאיר לי הרבה זמן פנוי, את חלקו אני מנצלת לשינה טובה, חלקו מוקדש לשיפוץ הבית, לקריאה של אתרי בדסם בחול, ותמיד נשאר קצת זמן לחשוב על יום כיפור. 

יום כיפור, אם בשבילכם זה זמן לסליחה, כפרה, בית כנסת, צום ומשחקי קופסא, עזבו את הפוסט והמשיכו הלאה...

אם יום כיפור בשבילכם זה 27 שעות של בזבוז זמן, שקט צועק, ומחשבות על ניתוק דת ומדינה, וואלקם.

את הכיפור הראשון שלי כחילוני העברתי במחשבות קיומיות של איך אפשר לשרוד את היום הזה. מאז כל שנה אני דואגת לנצל כל דקה ביום הזה לדברים שאין לי זמן לעשות ביום יום. 

אז שנה אחת אספתי לי מאות סרטים שלא ראיתי, וכנראה גם לא אראה כל חיי. 

שנה אחת עשיתי סשן של 25 שעות, מרתון של כל סוגי השליטה האפשריים, ועוד קצת עבירות לשנה החדשה. 

שנה אחת יצאתי ליער עם כמות אוכל שתספיק לשבוע שלם, אהל, מדורה, אלכוהול ושאר תחביבים. 

אז לכבוד השנה החדשה אשמח שתעזרו לי עם רעיונות חדשים, או ישנים, דברים שאפשר לעשות יחד או לבד, בדסמיים או וניליים, כל דבר שלא קשור לצום או בית כנסת יתקבל בברכה

הרעיון שיבחר יזכה את בעליו בשנה טובה ומתוקה כדבש.

;)