גם וגם

פשוט ככה.

חזרה לשגרה? 

באסה.

אין לי כוח לחזור לעבודה. 

אפשר לעבוד בכלובי? 

רעיונות לשביזות יום א הכי מטורפת שחוויתי בחיים יתקבלו בברכה. 

נראה לכם?

התמסרות זה החלום. 

זו הפנטזיה.

היא כל כך לא מושגת, שאני לא בטוחה אם אני יודעת מה זה. 

בטח אני לא הולכת לספר לכם איך מגיעים לזה. 

התמסרות כמו אהבה, לא יודעים, מרגישים. 

אז אין לי שום דבר חכם להגיד על התמסרות. 

אז אפזר כמה רמזים שלמדתי ב10 שנים כנשלטת. 

ואולי יחד נחכים בקצת. 

התמסרות כמו אהבה, לא יודעים מאיפה זה בא, כשזה בא, זה תופס לך את הלב. 

התמסרות כמו השתוקקות, את חסרת סבלנות ומתחרפנת שזה עדיין לא פה. 

התמסרות זה להניח את הלב שלך למשמורת אצל השולטת.

התמסרות זה לצפות ללב שלך שיחזור, בידיעה שהוא יחזור שלם ומוגן יותר.

התמסרות זה כמו החיים רק הרבה יותר.

התמסרות זה כמו כניעה, רק עם מלא אהבה. 

התמסרות זה כמו לכתוב פוסט בהתרגשות מטורפת, בלי לדעת איך הוא ייסתיים. 

התמסרות זה כמו....

אין לי מילים. 

שלום.

מתה

אני נשלטת. 

ראיתי פוסט עצוב. 

בא לי לשמח אותך גברתי. 

אוהבת אותי. 

איך חוזרים לעבודה מחר? 

איך נפרדים מהחופשה המושלמת הזאת?

אני רוצה לנצור בליבי את השבוע המושלם הזה! 

לקחת אותו בקפסולה קטנה, איתי לכל יום בעבודה. 

עשיתי כל כך הרבה תהליכים, עשיתי כל כך הרבה דברים. ולא עשיתי כלום. 

הייתי באילת,

הייתי בסיני, 

הייתי בתאילנד,

הייתי בניו זילנד.

לא באמת, 

הייתי בבית, הייתי בחדר, הייתי במיטה.

הייתי אני. 

חזלש נעים לנו.

אז מי רוצה מימונה פרטית?

כמה אושר יש בשעה של שנת צהרים. תכפילו את השעה פי 3 ככה אני חשה עכשיו. 

מצד שני, לסיים את השעות האחרונות של החופש בשינה, לא חבל?

רגע לפני שהחופש נגמר, והשגרה מתפשטת עלינו. היה מושלם. היה. 

במילה אחת, 

עוד!

איזה לילה זה היה....

לא מאמינה שהם נגמרו.