אני רואה את הסדרה אהבה ממבט ראשון, משהו שם מאוד לא אמיתי, כולם יפים חכמים ומוצלחים מידי, אבל זה בהחלט מעלה שאלות על היכולת בתוך זוגיות
לסמוך,
להרגיש,
לקחת דברים בקצב אחר,
להישאר בספק,
לתת את הזמן,
להיות מחוץ להגדרות,
להיות סבלנית,
להביא את עצמי,
להסתכל על השניה.
מהו המקום של המשפחה,
לתת אמון,
להיות מחוץ לתחום שלי,
לראות את החוויות שלי בראי ההיסטוריה,
ואת ההסטוריה בראי ההווה,
לראות איך אני משקיעה באחרת
אבל גם בעצמי,
להיות בעולמות של גם וגם,
לראות פנימיות וחיצוניות,
לראות הרבה מורכבויות.
אני רוצה להיות מאוד מקשיבה
ומאוד גלויה
אבל גם להתאים לקצב הנכון,
לדעת לנוח,
לדעת להרגע,
להיות ב to be ולא רק to do.
להנות מהרגע,
להפסיק לחשוב מידי פעם.
ועוד ועוד...
אני מרגישה הצפה של תחושות ותובנות חדשות שאני כל כך רוצה לראות איך תהיה זוגיות אחרי כל התובנות. ואין לי סבלנות לחכות לראות איך דברים יתפתחו, והאם כל זה יביא לשינוי?
ואז אני נזכרת שאני חייבת הרבה סבלנות 🤣
פרודוקס.