כמו שהבנתן עוד אין לי שולטת. כלומר אני משוחחת עם כמה מהן אבל זה לא מתקדם כל כך. ומאז שהתחלתי לכתוב כאן. הצורך שלי הפך להיות גדול יותר ויותר. עצם הכתיבה עושה אותי חרמנית לסשן בצורה שלא תאמן.
אבל לא נשלטת שכמוני תרים ידיים. אתמול בערב לקראת הניקיונות של יום שישי. כן יש לי יום נקיונות ובישולים קבוע. החלטתי להיות שפחת ניקיון סדר ובישולים של הדירה שלי. אני גרה עם שותפה שלא נוהגת להיות בבית. אז הרגשתי בטוחה להשתרלל קלות.
הכנתי את עצמי לקראת הסשן הפרטי שלי. מרחתי לקים אדומים בידיים וברגליים. התאפרתי ושמתי אודם צעקני. ולבשתי את השמלה הכחולה האהובה עליי.
וככה התחלתי לנקות את הבית. הכלים הרצפה הכביסות שחיכו כל השבוע פינו את מקומם לריח ניקיון מושלם.
הכנתי מלא סלטים בשרים ותוספות עד שבמקרר שלי כבר אין מקום יותר. ככה אני רגועה שיש לי אוכל לכל השבוע.
עבדתי עד שתיים בלילה ואז נכנסתי להתקלח. ניקיתי מעצמי את כל הלכלוך ונכנסתי למיטה נקיה וחדשה. חיבקתי את עצמי וכל כך שמחתי על ההספק שלי.
ועכשיו כשאני כותבת לכם...
אני שוב חרמנית סשנים... מחפשת את השולטת להעריץ לכבד ולהיכנע לה. למלא את כל משאלותיה ולראות אותה שמחה ממעשי ידי
סופש נעים
