שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

היי...
אני ספיר. נולדתי כגבר אך המגדר שלי הוא גם וגם. חיי היום יום שלי מעורבות מהדמות הנשית והגברית שלי.
אני אוהבת להיות גם וגם ומחבקת את שני החלקים.
לקחת את האיכויות של כל המגדרים זאת הדרך הטובה ביותר לחיות. כן, גם פה אני גם נשלט וגם נשלטת ועל כך הבלוג שלי הולך לספר
כל הסיפורים שלי קרו במציאות עם שינויים קטנים לשמירת הסודיות. למעט פוסטים בהם כתוב במפורש שלא קרה במציאות.
לפני 5 שנים. 9 באוקטובר 2018 בשעה 12:43

אז הכל התחיל ביום סידורים רגיל בתל אביב. אני לא מגיעה הרבה אבל במסגרת העבודה אני מידי פעם קופצת לביקור. הסידורים שלי הסתדרו להם מהר מהרגיל ומצאתי את עצמי עם אחר הצהרים פנוי. ישבתי במשרד ותוך כדי עבודה שגרתית על המחשב התעורר יצר החרמנות שלי לסשן. החלטתי לשלוח בו זמנית כמה הודעות לשולטות שנמצאות בסביבה מתוך החלטה שמי שתענה ראשונה אני אלך אלייה. 

תוך כמה דקות קיבלתי הודעה, תיאמנו זמנים ויצאתי לדרכי. קצת היה קשה למצוא את המקום וגם הייתי באיחור אך הדופק המואץ הזכיר לי כמה אני מתרגשת ומחכה לסשן הזה. כשמצאתי את המקום ידעתי שלא טעיתי, החדר היה מאובזר בצורה מקסימאלית, כל כך הרבה פנטזיות רצו בראשי למראה הציוד שפוזר בחדר שהרגשתי כמו ילדה בחנות ממתקים.

תיאום הציפיות כלל בעיקר את מה שהמלכה אוהבת ואת השאיפה לראות אותה נהנית. זו אחת התחושות המדהימות ביותר שאני חווה בחיים. פשוט לראות את המלכה נהנית. וחוץ מזה שההפתעה מהלא נודע תמיד ממלאת אותי ריגוש ואושר.

אז התפשטתי וחיכיתי להוראות. המלכה הובילה אותי לכיוון מיטת הטיפולים ומורה לי לשכב על הבטן. מיד שנשכבתי היא תפסה ביד שמאל שלי והתחילה לקשור אותי אל רגלי המיטה. מגע החבל המתהדק והשקט שהשתרר בחדר השרו אליי את תחילת תחושת הסאב ספייס המיוחלת כל כך. המלכה התהלכה סביבי ואני לא הצלחתי להפסיק לבהות בה. היא הית יפה ומהממת בטירוף. לבושה במגפי עור גבוהים ושחורים, לגופה הסקסי שמלה שחורה מעור המדגישה את קווי גופה הנשיים. לא יכולתי לעצום את העיניים לנוכח גופה המהמם אך לא יכולתי להשאירן פתוחות ככל שהסאב ספייס העמיק. אז פתחתי וסגרתי את עיניי לסירוגין, המומה מיופייה של המלכה ושוקעת בתהומות הסאב ספייס. 

המלכה המיומנת שיחקה בגופי כעילו הייתי בובה בכף ידה, אני הייתי לא הייתי שם, נהנת מכל רגע של רוגע על אנושי. לפתע המלכה דורשת ממני לקום ומשחררת את קשרי החבל האדום שהצמיד אותי למיטה. פחדתי שנגמר אך היא דרשה ממני לעבור לשטיח שעל הרצפה. ושוב המלכה קושרת אותי בידיים והרגלים ואני כולי סקרנית מה כבר בא כעת?

 אני שומעת שרשראות מתכת נעות באופן מכאני ומתחילה לחשוש. כשההבנה חוזרת אליי אני כבר מחוברת ברגלי אל שלשלאות המתכת שמרימות את רגליי אל כיון התקרה. אני חוששת מאוד זו הפעם הראשונה שאני הולכת להיות קשורה אל התקרה מהרגליים. אני לא מאמינה שיש שרשרת שתצליח להרים את גופי. אט אט גופי נמשך אל על ואני מאבדת את האחיזה בקרקע. תחושת הריחוף וחוסר האונים שלי מתגברת מרגע לרגע. כל גופי מתוח אני מנסה להתאזן אך לא מצליחה ואז המלכה מתחילה לדגדג שוב. הפעם הגוף שלי מתוח הרבה יותר. כל נגיעה של המלכה מקפיצה את כל גופי ואני מתנוענעת מצד לצד בחדר. הנשימה שלי נעתקת מידי פעם כי לצחוק ולנשום זה יותר מידי פעילויות בשבילי. לאחר דקות ארוכות גופי המותש ונשמתי המאושרת עצרו לנוח כשהמלכה פנתה לכיוון החדר השני. עצמתי את עיניי מנסה להסדיר את הדופק והנשימה. לפתע הרגשתי קור מטורף בין רגליי, המלכה הניחה עליי מספר קוביות קרח והקפיצה את גופי בעזרת הקרח השעווה ההצלפות והדגדוגים. הסשן המושלם הזה המשיך כך לדקות ארוכות בהן שקעתי בסאב ספייס מטורף. חזרתי אל עצמי מוטלת על הרצפה לאחר שהמלכה דאגה לי לאפטר קיר כמו שצריך. נפרדנו לשלום בידיעה שאני חייבת לחזור....

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י