עברתי דירה, רובכם מכירים את החוויה כנראה, המון ארגזים סידורים ותשלומים. אך יחד עם כל אלו הצטרפו להם הקופסאות של בגדי הפטיש שלי. כל דירה הם עוברים איתי. ארוזים ומקופלים בהקפדה יתרה, עם הכיתוב" מחסן - לא לפתוח" במקום בולט. הפעם מכיוון שהחדר שלי קטן יותר החלטתי שאני חייבת להיפרד מבגדים ונעליים שלא רלוונטיים עוד.
אחרי שסיימתי לארגן את הציוד השיגרתי שלי התפניתי אתמול בערב לסדר ולמיין את הקופסאות מחדש. באופן מפתיע (או שלא) לא הצלחתי להיפרד משום דבר. לכל בגד ריח משלו, עם זכרון מתוק, מזכרת מחוויה בלתי נשכחת מאדם שבחקר בחיי. בחלקם היה תקווה גדולה ובחלקם פנטזייה שמומשה או שעוד לא הספקתי לממש. חלקם גדולים עליי וחלקם קטנים במקצת. הגדולים למקרה שאשמין הקטנים בתקווה שארזה. אבל כולם כולם חשובים לי מאוד. לא הצלחתי לזרוק פרטים באותו יום אך הוצפתי ברגשות ובגעגועים עזים לעולם שכולו הגשמה ופנטזיה. אז קיפלתי את כולם עורגת על הזכרונות והתקוות המקופלים בהם ומצאתי לכולם מקום בארון.
אז הלכתי לישון מלאת סיפוק בלי מקום בארון אבל עם המון פנטזיות בראש
:)