סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

היי...
אני ספיר. נולדתי כגבר אך המגדר שלי הוא גם וגם. חיי היום יום שלי מעורבות מהדמות הנשית והגברית שלי.
אני אוהבת להיות גם וגם ומחבקת את שני החלקים.
לקחת את האיכויות של כל המגדרים זאת הדרך הטובה ביותר לחיות. כן, גם פה אני גם נשלט וגם נשלטת ועל כך הבלוג שלי הולך לספר
כל הסיפורים שלי קרו במציאות עם שינויים קטנים לשמירת הסודיות. למעט פוסטים בהם כתוב במפורש שלא קרה במציאות.
לפני 6 שנים. 15 באוקטובר 2018 בשעה 17:07

לא בטוחה ממש מה הקשר אך כשעליתי לרכבת פגשתי את כמויות האנשים שלובשים בגדי פטיש כאלו ואחרים. 

הגברים החרדים שחנוטים בחליפות, הנשים החרדיות שמשפילות מבט ומכסות את עצמן למען אלוהים. 

השיח הערבי שישב מולי, והבחורה עם השרשרת בעובי הקולר. הבחור עם העניבה שחונקת את גרונו והבחורה עם מגפי העקב הגבוהים. 

הילדים שמתחננים לתשומת לב מאביהם. האב שנועץ מבטים בחזה של הגברת מולו. אשתו שהולכת על נעלי עקב גבוהים ודקים. והבחור החשדן עם האוזניות הענקיות. 

הסטודנטיות שסוחבות תיק עמוס לעייפה בציוד מהלימודים. הבחור שמנסה להרשים אותן עם רעמת שיער ואוסף קעקועים.

הבחורה שהתאפרה בהגזמה בשביל שיראו אותה והזקן שמולה שמנסה לסדר את השקיות מהשוק בעזרת המקל שלו. הזקנה עם האודם הלא מותאם שמנסה להבין איך היא יורדת בתחנה הבאה.

הילד חסר האונים שאיבד את הארנק והאישה שמתחבאת מאחורי משקפי השמש העצומות שגולשות על אפה. התייר שהגיע עם המעיל מאירופה ולא מוצא את הטישו שיאסוף את עגלי הזיעה הרבים שעל פניו. אשתו המהודרת שפוגשת לראשונה את המנטליות הישראלית המשפילה. 

 

כולם, כולן, הם והן, חלק בלתי נפרד מהמציאות הבדסמית שלנו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י