אני יודעת שעד גיל 20 לא ידעתי להרגיש, היום זה נשמע לי מוזר.
אבל ככה זה היה, לא ידעתי מה זה להרגיש, אכלתי במקום.
גם אני כיום מפחדת לא מעט פעמים להרגיש, אך כמו שאתן רואות יש כאן בפרופיל לא מעט רגש. ופה בדיוק הענין, אני גם וגם, אני המוח אני הלב.
אני מחלקת באופן אולי קצת מוזר, בין המוח ובין הלב. פה אני אקרא לכך הגבר והאישה, המוח והלב, גם וגם. יום אחד אני אדע להסביר את זה יותר, אבל זה אני כרגע.
המוח שלי בן 30, המון שנות לימודים, 2 תארים, עובד מוצלח, יכולות פריק קונטרוליות מתקדמות.
הלב שלי, ?@:&$%÷?,£)×€.
היא בת 10 עוד לא מבינה את העולם, מתרגשת מאוד, נסחפת, לא הגיונית, אש בוערת. הלב שלי מאבד את המוח, הלב מדבר בשפה לא ברורה, היא זורמת, מסתכנת, לא צפויה.
אז המוח שלי מאוד מודאג, כי הוא כבר לא מצליח לשלוט על הלב. בימים האחרונים הלב שלי יצא לטיול ארוך, בלי לקבל אישור מהמוח, בלי להודיע מתי היא חוזרת, עם מי היא מסתובבת. המוח המודאג מהלב שלא מכירה את הסכנות, ההשלכות והמחירים שהטיול הזה הולך לגבות.
והלב, הלב הלכה, מבלי לשאול, והמוח, המוח עכשיו ממש מודאג.
הלב הלכה לטיול, היא מאוד מתרגשת, זורמת, נהנית מכל רגע, לא רואה, לא חושבת.
הלב שלי מתאהבת.
המוח שלי ממש מודאג.