לפני 5 שנים. 8 במרץ 2019 בשעה 11:29
אני נפגשת איתה המון. כמעט כל יום.
אנחנו שותות מעשנות ומדברות. מדברות מלא.
אנחנו לא עושות כלום, כי גם אני וגם היא לא צריכות יותר שום דבר מעבר לשיחה והכרות.
הכי טוב לי איתה בעולם ואני לא צריכה שום דבר יותר ממנה.
אני רק צריכה שהיא תהיה פה. תהיה פה לעולמים. כל רגע איתה הוא הכי יפה בעולם, כל רגע בלעדיה הוא הכי מפחיד בעולם.
והיום היא לא יכולה להפגש, (שזה מובן לגמרי) אבל אני מתה מבפנים. אני עצובה ממש. בא לי לבכות.
