לפעמים העולם משתגע לי מול הפנים.
למשל אתמול, כשהמונים הריעו לזיקוקים, שאלתי את עצמי, מה קורה לנו? יומיים אחרי 700 טילים, 700 בומים ביומים, בשביל מה כל הרעש הזה? והילדים שפוחדים? ובעלי החיים? כל כך מיותר! (לדעתי)
נמשיך...
צפיתי בטקס בהר הרצל, זה לא קורה הרבה שאני צופה בשיעמום הזה, אבל כולם שידרו רק את זה, אז צפיתי. פרשננו לענייני עצמו סיפר כמה פעמים צפו בביבי ושרה, הסרקזם על הצורות שהחילים עשו. מר קאהן שלא הפסיק לדבר כאילו זה הטקס שהוא קנה. תכלס, הטקס הזה הוא הכי מיושן, הכי מיותר, הכי פוזה מיותרת.
דגלנים? אולי די עם זה? אולי הגיע הזמן להתקדם. תזמורת צהל? באמת? כל כך מיותר, יקר וארכאי בעיניי. נראה שאם היו מתייחסים בכבוד לתושבי עוטף ישראל (עזה) באותה הרצינות שהתייחסו לטקס האומלל הזה, היה נמצא הפתרון.
עצמאות? פחחחחח הצחקתם אותי. אנחנו מדינה עצמאית בערך כמו תינוק בפגיה. טראמפ וארצות הברית, בית הדין בהאג ואירופה כולה. הפלסטינים והמזרח התיכון. ולאחרונה גם מדינות באפריקה. הם, כולם, מחזיקים בביצים של המדינה, ומידי פעם נותנים לנו כאפות בזקפה הלאומית.
עצמאות?
בטוח שיש אנשים עצמאיים במדינה שלנו. נגיד ביבי, בטח הוא ממש עצמאי, הוא עושה מה שבא לו...
או בעצם לא ממש... האיש נשוי לשרה. האיש משלם מיליוני שקלים כופר לחמאס ומתחנן שלא יפריעו לאורוויזיון. משלם מליונים על מנת לקנות לעצמו עוד 4 שנים של כסא פוליטי. הוא מפחד שיום אחד הוא והפנטזיות כבר לא יהיו רלוונטים.
יום העצמאות? בא לי לצחוק? עצמאיים, הם האנשים המוגבלים ביותר. עוסק עצמאי משועבד לספקים ללקוחות לעובדים לרשויות המס ולמצב רוח הלאומי. לא פלא שעסקים נסגרים פה תוך לילה, עצמאות זה פח.
אז די עם השקר הזה.
אני חוגגת עצמאות כשאני קשורה, מכוסה עיניים, לא שומעת לא רואה ולא יכולה לזוז.
עצמאות זה לחגוג עם המיטה שלי, מאוננת ונרדמת, נרדמת ומאוננת. שמה זין על כולם. לא חייבת לעשות כלום, משוחררת מהצורך לעשות משהו.
אני המיטה והאורגזמה מאחלות לכם חג עצמאות שמח!