גם וגם

פגשתי היום מישהי מהתואר הראשון,

שנינו אחרי התואר השני, שנינו בעבודה טובה.

היא נשואה באושר, אם לשני פעוטות חמדמודים,

אני רווק, מגדל לי שקט ושלווה. 

היא קמה 4 פעמים בלילה בן 5 שעות, עייפה ונרדמת. 

אני ישן באלכסון, לפחות 8 שעות בלילה.

היא מקנאה ואני מקנא, אני מספר לה כמה בא לי להיות בזוגיות, לאהוב ולחבק. היא מקנאה, עייפה.

היא מספרת שכולם חשבו שאני לא בענין של זוגיות, היא נזכרת בימים שישבתי על סיגריה במרפסת צוחק על זוגות דביקים. 

אני קצת בהלם, תמיד רציתי אהבה וחיבוקים, אבל לא ידעתי לבקש, אז השתמשתי בהומור. כנראה שמרוב הומור התחושה הכללית הייתה הפוכה. 

אז לא היה לי את האומץ והכנות להגיד מה אני רוצה ומה אני צריך. 

היום אני יותר כנה ואמיצה להגיד: אני רוצה וצריכה חיבוק ואהבה.