גם וגם

אני חווה לאחרונה המון בדידות. 

מישהו ששאל אותי איזה מין תחושת בדידות זאת? 

חוסר בחברים? במשפחה ? או בזוגיות? 

אז ככה.... פתחתי בחפירה. 

חברים יש לי הרבה. ולכולם יש רק דבר אחד משותף:

הקשר איתם מתבסס על כך שאני עוזר להם. ועכשיו אין לי כוח לעזור להם אז אין לי כוח לפגוש אותם. 

המשפחה שלי, מדהימה ומקסימה, והמשותף לכולם שהם בטוחים שהם תמיד צודקים ואני טועה. אנחנו לא מתווכחים על כלום, כי לדעתם אין בשביל מה, הרי ברור שהם צודקים. 

זוגיות - אין. 

לזוגיות אני מצפה מהכל, אני צמאה לקשר מקבל ומחבק. אני כמו שאני. 

לאחרונה אני יותר ויותר חושבת שאין באנת דבר כזה. ואולי אני צריכה לעבוד על עצמי. להיות חכמה יותר, עשירה יותר, חזקה יותר ויפה יותר. 

וכשהמחשבה הזאת עוברת בראשי כבר לא בא לי זוגיות.