לפני 4 שנים. 29 בפברואר 2020 בשעה 12:12
כשאני נוסעת לצפון השלווה והרוגע מתחילים כבר כשאני יורדת מהאוטובוס.
משהו באוויר בנוף ובחוסר המעש מביאים לתוכי המון רוגע.
המרחק מהעיר הגדולה, מהרעש ההמולה והעשיה מתחלף באפשרות להיות עם עצמך, זאת שלא צריכה לעשות כלום כדי להיות קיימת.
מנוחת השבת האמיתית בתקיימת במרחב שבמעבר מהמיטה לספה.
המארחים המדהימים מקבלים אותי כמו שאני, מאכילים ומשקים, ממלאים את כל מה שאני צריכה עוד לפני שאני צריכה.
אין תוכניות או משהו להספיק, יק רוגע שקט ושלווה.