לפני 4 שנים. 26 במרץ 2020 בשעה 19:49
עוד שבוע בסדרת הקורונה נגמר.
עברו 53 שעות עבודה בחמישה ימים.
אני מותשת, לוקחת כמה דקות של אוויר.
מחר כבר צריך לבשל, לנקות, לכבס ולסדר.
סופש להתכונן לעוד שבוע כזה.
הזמן עושה את שלו, אני נכנסת לשגרת קורנה.
הם מתפרקים, שבירת השגרה, החרדה והדכאון.
החשש, חוסר הידיעה, חוסר האונים והלחץ.
ככל שעובר הזמן הם קורסים.
אז אני מקשיבה, מעודדת, מדגישה את הטוב,
צוחקת ובוכה איתם, לפעמים חסרת אונים.
לפעמים חסרות תשובות, לא יודעת לענות.
ועכשיו נגמר, יומים להרגע, לנשום, להחזיר כוחות.
אני רוצה מסאז לגופי הכואב מישיבה,
אני רוצה לשבת עם חברה לבירה
אני רוצה לראות בן אדם שפוי
חיזוק, חיבוק או סתם חיוך.
אין לי כבר כוח