שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם וגם

היי...
אני ספיר. נולדתי כגבר אך המגדר שלי הוא גם וגם. חיי היום יום שלי מעורבות מהדמות הנשית והגברית שלי.
אני אוהבת להיות גם וגם ומחבקת את שני החלקים.
לקחת את האיכויות של כל המגדרים זאת הדרך הטובה ביותר לחיות. כן, גם פה אני גם נשלט וגם נשלטת ועל כך הבלוג שלי הולך לספר
כל הסיפורים שלי קרו במציאות עם שינויים קטנים לשמירת הסודיות. למעט פוסטים בהם כתוב במפורש שלא קרה במציאות.
לפני 4 שנים. 26 במרץ 2020 בשעה 19:49

עוד שבוע בסדרת הקורונה נגמר.

עברו 53 שעות עבודה בחמישה ימים. 

אני מותשת, לוקחת כמה דקות של אוויר.

מחר כבר צריך לבשל, לנקות, לכבס ולסדר. 

סופש להתכונן לעוד שבוע כזה. 

 

הזמן עושה את שלו, אני נכנסת לשגרת קורנה.

הם מתפרקים, שבירת השגרה, החרדה והדכאון. 

החשש, חוסר הידיעה, חוסר האונים והלחץ.

ככל שעובר הזמן הם קורסים. 

 

אז אני מקשיבה, מעודדת, מדגישה את הטוב, 

צוחקת ובוכה איתם, לפעמים חסרת אונים. 

לפעמים חסרות תשובות, לא יודעת לענות. 

ועכשיו נגמר, יומים להרגע, לנשום, להחזיר כוחות. 

 

אני רוצה מסאז לגופי הכואב מישיבה, 

אני רוצה לשבת עם חברה לבירה

אני רוצה לראות בן אדם שפוי

חיזוק, חיבוק או סתם חיוך.

 

אין לי כבר כוח

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י