גם וגם

אהבה

כייף כשהיא קרובה

ממלאת את כל כולך.

לוקחת לך את האוויר

אבל מחזירה לך אותך. 

קשה לשמור ממנה מרחק

קשה לשכוח, קשה להדחיק.

הגעגועים תופסים אותך חזק

ולא נותנים לך מנוח. 

ואהבה שלי,

היא קרובה כל כך,

פחות ממאה מטרים, 

היא חזקה כל כך 

שאני לא יכולה להתנתק. 

אני אוהבת אותה כל כך, לא יכולה כבר,

אני מתגעגעת כל כך, שהלב שלי לא מצליח להתגבר.

אני שבויה בקסמיה,

אני נפעמת מיופיה,

אני רוצה כל כך לחבק אותה

רוצה כל כך לראות אותה.

אבל היא עזבה,

טרקה את הדלת, 

שלחה היא הודעה,

"חבל שהכרתי אותך"

היא צרבה בליבי את הכאב 

מחקה את כל הרגעים היפים

ויתרה על כל מה שהיה

וסגרה את הדלת.

ואני, אני נשארתי לבד, 

מדמיינת כמה טוב היה יכול להיות

אם את הימים האלו היינו עוברות יחד

אם יכולנו להתבודד לנו מהעולם

בדיוק כמו שחלמתי כל השנה האחרונה.

היה יכול להיות מושלם ולהתגשם.

להפוך את הבדידות מכואבת למושלמת.