יום עובר ויום בא וכל כך הרבה שאלות על הראש..
מי אני?
מה אני?
למה ומדוע?
עברו כמה ימים מאז הסקס האחרון שלי, ועבר יותר מחודש מאז הסקס הטוב האחרון שלי, וגם הוא היה ברובו נחמד, רק כשהייתי בגבי אליו וידו החזיקה אותי בצוואר, לא חונקת אבל כן שמה אותי במקומי, רק אז התרגשתי. בליבי קיוויתי שיחנוק קצת, לא הרבה כדיי שלא אתעלף ולא ארגיש לכודה, אבל טיפה כדיי שארגיש אותו נועל אותי.
סקס לא חסר לי, אבל למה הוא לא טוב?
הוא לא רע, אני כן גומרת. אבל כבר מזמן הכרזתי בפני עצמי שיש לגמור ויש לקבל אורגזמה.
לגמור זה כמו לעשות ביד, זה נחמד, זה נעים, זה משחרר.
אבל זה לא גורם לי לרעוד בכל הגוף ולהתחנן לעוד....
אני יכולה להתחנן, אני אפילו אשמח... ארד על הברכיים ובעיניים גדולות ופעורות אבקש ממך יפה שתכנס אלי.
אם תגיד לי לא, זה רק יגרום לי לרצות את זה יותר.
אם תגיד לי בתנאי, אני אבצע כל מה שתרצה.
אבל איפה הבחור שיגיד לי לא?
איפה הבחור שישמח כשארדוף אחריו, כשאנסה למלא את כל מבוקשו, וזה לא יגרום לו לברוח?
איפה הבחור שיחנך אותי לספק את צרכיו?
איפה הבחור שיעשה את כל זה ויאהב אותי בנוסף?
שכשאני מפחדת יחזיק אותי חזק, ילטף ויבטיח לי שיגן עלי מכל העולם.
שיהרוג בשבילי דרקונים, ואני בתמורה אכבס לו את הדם מהבגדים.
יום עובר יום בא וכל כך הרבה שאלות על הראש...
מי אני?
מה אני?
למה ומדוע?
ומי אתה?
לפני 13 שנים. 21 בפברואר 2011 בשעה 19:15
