אי שפיות

אני הכי אוהבת כשאתה בא אליי מאחורה, כשגבי מופנה אלייך ואתה בא אליי בהפתעה. ידייך מטפסות על כתפי רוצות לתפוס את צווארי, אז תשוקתך, אשר אני מרגישה מתחילה להתהוות ליד ישבני, מושכת אותך לתפוס את שדי. אתה תופס אותם בחוזקה נועל אותי בתוך זרועותיך ולא נותן לי לזוז. הכאב בא לי בהפתעה, אתה לוחץ אותי חזק ולא נותן להשתחרר. זה לא אומר שאני לא ממשיכה לנסות, ועם כל ניסיון בריחה שלי אתה לוחץ יותר חזק, מגביר את תחושת הכאב שלאט לאט חודרת מן החזה אל שאר הגוף. אני מתייאשת מלנסות לברוח, לפחות כרגע. כאשר נחת ברוחך שנרגעתי אתה משחרר יד אחת, אתה קודם כל בודק את מצב תחתוני. כן, כמו שציפית הן קצת לחות, אך עדיין לא מספיק לטעמך, לא נורא תה כבר מטפל בעיניין. בידך המשוחררת את מכופף אותי קדימה, קורע מעלי את התחתונים ומצמיד את ישבני לאזור חלצייך. איך אני אוהבת להרגיש אותך ככה זקוף וצמוד אלי מתחכך בי ומגרה אותי. אך ישבני לבן מידיי לטעמך, מיד אתה מפליק לי שתי סטירות על כל לחי כדיי להאדים אותו קצת. הכאב אינו מוצא חן בעיני, אני שוב מנסה לברוח, מה שכמובן גורר עונש מצידך עוד שתי סטירות על כל לחי. עכשיו הוא כבר אדום, והכאב שורף אותי. אבל למדתי את הלקח, שוב לא אנסה לברוח. עכשיו כשהבנת שנרגעתי אתה מלטף את ישבני, מנסה להרגיע אותו מהשרפה. מספר לי במגע שכוונתך לא הייתה לפגוע בי כי אם לגרום עונג לעצמך, מטרה שבשבילה אתה יודע אהיה מוכנה לספוג הכול. אני רוצה להסתובב אלייך, לענג אותך כמו שאני יודעת הכי טוב. אבל אתה לא מרשה, עכשיו אני הבובה שלך ועושה את מה שאתה רוצה, וכרגע אתה עוד רוצה לשחק בעצמך. אתה מלטף את גבי בעדינות, מכין אותו לכאב ששנינו יודעים שעתיד לבוא. אני מנסה להכין את עצמי, אך עדיין מופתעת כאשר השריטות באות, כל גופי מתקמר בהפתעה מה שנותן לך את האפשרות לעזוב את חזי ולתפוס אותי בצוואר. עכשיו כשיחררת את היד שלחצה אותי מקום פתאום קר לי, היד שחיממה את חזי כבר לא והיא חסרה לי. ידייך על צווארי תופסות אותי במקום, אם אזוז תחזק את אחיזתך ואני עלולה להיחנק. וכאני יודעת שאסור לי לי לזוז אתה מתחכך עלי שוב מאחור, עכשיו אתה כבר זקוף לגמרי, ואני מרגישה את תשוקתך מטיילת על ישבני, נוגעת לא נוגעת... מגרה אותי בכל גופי. אני רוצה להסתובב אלייך מוכנה להתחנן שתתן לי לשים אותך בפי, שתתן לי להרגיש את תשוקתך עם לשוני. לבסוף אתה נכנע לתחנוני. משחרר את צווארי ונותן לי ליפול על ברכי לפנייך. אני מנסה לתפוס את תשוקתך ולהכניס אותה לפי, אך אתה תופס את ידי ולא נותן לי להשתמש בהן. "רק עם הפה" אתה מצווה עליי, ואני כמו ילדה טובה מצייתת. את ידי אתה תופס ביד אחת מעל ראשי ובידך השנייה מחזיק את שיערי שלא יפריע. אתה כל כך מתחשב בי, גם כשאתה רק רוצה לשקוע בהנאתך אתה דואג שאוכל לענג אותך ללא הפרעה. אני אוהבת להרגיש אותך בפי, הטעם של העור שלך, הריח של ערוותך. אני אוהבת להעביר את הלשון שלי על תשוקתך ולשחק איתה. מבחינתי הייתי יכולה לעשות זאת שעות, אבל אתה לא מוכן, בסך הכל המטרה זה שגם אני אהנה בסופו של דבר, לפחות ככה אתה מאמין. אתה שוכח לפעמים כמה אני נהנת רק מלראות אותך מתענג. עכשיו התפיסה של שערי באה בעזרתך, יכולת הכיוון שהוא מעניק לך היא יתרון לכל דבר. אתה מנתק את פי ממך, ולא משנה כמה אני מנסה לחזור אלייך אתה מרחיק אותי, עד שלבסוף סטירה מצלצלת על לחיי עוצרת את נסיונותי. עכשיו יש גם אדומומיות בפני. אתה משחרר את ידי ואת שיערי. שם אצבע מתחת לסנטרי ומרים אותי אלייך. חיוך עולה על שפתייך, לחיי האדומה משעשעת אותך, אך פני הנעלבים מוחקים ממך את החיוך, אתה יודע שאני לא אוהבת שאתה מכאיב לי, ואני יודעת שאתה מכאיב לי בעיקר כדיי להעמיד אותי במקומי, בעיקר, אבל לא תמיד. אתה לא אוהבת לראות אותי נעלבת, זו לא מטרתך ועל כן מיד אתה מנשק אותי, קודם על הלחי האדומה ואחר כך על השפתיים. אני אוהבת כשאתה מנשק אותי ועל כן כאב או לא כאב אני ישר סוגרת זרועותיי סביבך,לוחצת את פי לשלך ונותנת לך לשאת אותי לנשיקה תשוקתית ואמיתית. בזמן שאני כולי מסורה לפיך אתה בינתיים מטייל עם אצבעותייך אל אזור חלציי. עכשיו אני כבר רטובה לגמריי, אתה מכניס אצבע או שתיים רק כדיי לוודא שהכל תקין, ושבאת על שביעות רצונך אתה מרים אותי אלייך. תופס אותי בישבני האדום, תופס חזק כדיי שלא אפול, נועץ את ציפרנייך בי ואז מכוון את תשוקתי אל תשוקתך. אני כולי רטובה ונוטפת, מקבלת אותך אלי, אני אוהבת להרגיש אותך בתוכי, אם זה מלמעלה או מלמטה אתה תמיד מענג אותי עם תשוקתך. באיזשהו שלב את זורק אותי על המיטה ואנחנו ממשיכים להיות אחד התוך השנייה. הלשוך שלי משחקת עם לשונך ותשוקתך מפמפמת את תשוקתי. מפה זה כבר לא משנה מה תרצה, על ארבע אני אהיה, ואשמח להיות, העיקר שלא תצא מתוכי.
כשתרגיש שבאתי על סיפוקי להפעם, אפילו שאתחנן ממך לא, אתה תצא. אבל תחנוניי ימשכו אותך להיכנס אלי חזרה, הפעם מלמעלה. ואני אנשק את תשוקתך ואלטף אותה בלשוני עד שתחליט להניק לי את מיצך. אותו אני אבלע עד הסוף בלי להזיל טיפה אחת. אסור לבזבז את הנוזל שלך, הוא מיוחד, הוא שלך. כשנהיה שנינו מותשים ורגועים תחבק אותי, תספר לי כמה אתה אוהב, ואני אתכרבל בזרועותייך ולא אאמין על מזלי הטוב.