הבגדים ירדו ואני נכנסת מתחת לזרם המים הרותחים. הוילון נקרע לפני כמה ימים ועדיין לא קניתי חדש, כך שרוב האדים בורחים מלתוך כל חדר האמבטיה ואם אני יוצאת לשנייה מתוך הזרם הלוהט הפטמות שלי מזדקרות מקור. אתה יושב לך על האסלה, משם את יכול להסתכל עליי ועדיין לא להירטב מהמים. ראש המקלחת מכוון לזרם חזק, והמים מתקרבים שות למאה מעלות. הראש מתחת לזרם, והשיער נשטף על כל הגוף. העור כבר נהיה מעט אדמדם, אבל זה לא מה שמושך לך את העין. לאט לאט אל הטיפות מזדחל לו הצבע האדום. מתוך שיערותי נשלח אל הגוף, והופך את העור שהיה עד לפני מספר שניות חיוור לאדום לוהט. הצבע האדום זורם על גופי, מחפש דרכו מטה אל פתח הניקוז. בדרך הוא עובר על עיני העצומות, נושק לשפתי ומלטף את צווארי. זורם אל שדי ומטפטף מפיטמותי. יורד אל ביטני וממשיך אף דרומה מכך. זורם אל ירכי עד שמפלס דרכו מטה, הופך את ריצפת המקלחת שלי לתוך סצינה מאיזה סרט אימה אינטימי במיוחד. אתה נהנה להסתכל, עוקב אחר זרם האדום, בוחן כל נחש חדש שמסלסל דרכו מטה דרכך גופי. "תדגמני לי" אתה לוחש, ואני משנה את תנוחותי בהתאם למבטיך.
גם בלי משקפיים אני יכולה לראות את המבטים המסופקים שלך, את חיוכך שבע הרצון. את היד שנשלחת לסדר איזו אי נוחות קלה באזור החלציים. חייכתי. ואתה קלטת שחייכתי וחייכת אלי חזרה.
"טוב, נשטפת מספיק, הגיע הזמן שתנקי את עצמך כמו שצריך."
"לנקות כמו שצריך?" אני שואלת בקול מתגרה, אני משחקת איתך, ורוצה לראות אם תסכים לשחק איתי. החיוך המתחרב עוד יותר על פנייך מראה לי שבהחלט תסכים לשחק.
"שכחת איך להתקלח קטנה?" אתה קם מן האסלה ומתחיל להתקרב אלי, עודך לבוש לגמרי והמים מתחילים להיספג במכנסיך.
אני מהנהנת במהירות עם הראש. עוד שני צעדים שלך לקראתי ואני כבר מרימה את הספוג לעברך.
"את רוצה שאני אנקה אותך קטנה שלי?"
"כן מאסטר, בבקשה תנקה אותי." אתה כבר כמעט ונצמד אלי, בגדיך כבר רטובים לגמרי והזרם שולח ניצוצות לעבר שיערך.
"אבל קטנה, איך אני יכול לנקות אותך במקלחת בצורה כזאת, את לא רואה שאני לבוש לגמרי? את לא רואה שבגדי כבר נרטבו? מה ילדה טובה צריכה לעשות במקרה כזה?"
עשיתי פרצוף קטן, המראה שלך בבגדים הרטובים החמיא בעיני. הבגדים נדבקו לגופך, הראו את צורתך, הראו גם את תאוותך העומדת איתן מסתתרת מתחת לבד. הפרצוף הזה עלה לי בסטירה. ועכשיו גם ידך מרוחה באותו אדום שנוטף מראשי. הפרצוף נמחק, במקומו הגיע חיוך קטן של נקמה, אבל גם הוא נמחק מיד. את הנקמה הקטנה שלי בך אגיש אחר כך, בכל זאת יש אישור למשחק, עכשיו יש לי משימה. במהירות הורדתי לך את הבגדים. קילפתי מעלייך את החולצה שנזרקה על הריצפה רחוק, ואליה הצטרפו המכנסיים והבוקסר. כשקילפתי אותו רציתי לתת נשיקה, אבל לא הרשית, עכשיו משחקים.
"יפה מאוד" אישרת בעודך עומד עירום לפני מזיז אותי אותי קלות מן הזרם ומתחכך בו בעצמך למספר רגעים. אני עומדת מחוץ לתווך המים, כולי רועדת מקור. אתה מבחין בפיטמות שנעמדו ומחליט למשוך אותן אלייך, אני כמובן נמשכת איתן וכמעט שמחליקה עלייך. אבל תפסת אותי. תפסת וקירבת אלייך. אוחז אותי איתך תחת הזרם ההלוהט.
"ספוג!" אתה פוקד ואני ממהרת להכין לך אותו כבר מלא בסבון. אתה מלטף את גופי עם הספוג, מנקה אותי אותי בעדינות ובאהבה. כשסיימת אני ניקיתי אותך. וכששנינו היינו נקיים, תפסת אותי, הרמת בעדינות והצמדת לקיר. רגלי בשני צידך מחבקות אותך חזק, תופסות ולא נותנות לך לזוז. אתה נכנס אלי. עם הפה ועם התשוקה. מלמעלה ומלטה אני מרגישה אותך בתוכי. המים כבר לא רותחים כשהיו מקודם, אבל זה לא משנה כי גופך מחמם אותי ותאוותך מאכילה אותי. אנחנו משחקים, זה לא שולט ונשלטת. זה שני אנשים שנהנים אחד מהשנייה, אתה נושך אותי ואני כתגובה שורטת את גבך. אנחנו מתגרים אחד בשני. נשכתי לך את השפה ואתה סובבת לי את הפיטמה. זה לא ברור אם אנחנו שוכבים או הולכים מכות. והאדום עדיין זורם מראשי, נותן קונטרה לאלימות שגדלה בינינו. וככל שאני מתגרה בך יותר כך אתה מתלהב יותר ומגביר את הקצב שבו אתה הולם בי. והרטיבות לא יודעת גבול, מים מבחוץ נוזלים מבפנים. כשתרצה לסיים אני ארד על ברכי מולך, עד עכשיו התקלחתי במים, עכשיו אתקלח בך.
אתה הולך ומשאיר אותי להתנקות תחת מי הקרח. האדום כבר לא נוזל מראשי, עכשיו אלך לייבש ואראה איך הצבע החדש נראה.
לפני 13 שנים. 15 במרץ 2011 בשעה 22:07
