אי שפיות

בדרך כלל אני רואה אותך פעם בשבוע. אבל השבוע הזה, בגלל שבאתי לעזור לחברה בכפר סבא, וזו עיר מולדתך יצא לנו להיפגש 4 פעמים!!!
זה היה כל כך כייף. גם לשם שינוי היו לנו פגישות אמיתיות, גם יצא לנו הרבה יותר סקס וגם הרגשתי באמת כמו חברה שלך (אפילו לקחת אותי למסיבת יומולדת של חבר, חתיכת עלייה בדרגה).
הדבר העצוב היחידי זה שלא יצא לנו לישון ביחד, ואני ממש אוהבת לישון איתך אז זה היה חסר לי, אבל כניראה שלא הכל יכול להיות מושלם ואם זה המחיר אני שמחה ששילמתי אותו.
ועכשיו אתה נוסע לשבוע לספרד... שבוע שלם שבו אני לא אוכל אפילו לדבר איתך... אז אפשר להגיד שהייתי צריכה למלא מצברים בשבוע שעבר כדי לא להרגיש כל כך בחסרונך השבוע, אבל זה רק עשה לי ההפך. ככל שאני רואה אותך יותר כך אני רוצה לראות אותך עוד ועוד. כן כן, אני יודעת שאני תלותית וניידית. וכן אני יודעת שאני יכולה להיות הכי מציקה ומעצבנת בעולם, מזל רק שאני יודעת לשמור את הדברים האלה לעצמי ולרוב בחוץ לא מרגישים בהם. אמרתי לך שאני אתגעגע ואמרתי לך שתדבר איתי כשאתה חוזר, אבל חוץ מזה לא חפרתי על כמה תהיה לי חסר. פאקינג שבוע שלם! אני ממש דפוקה שאני לא יכולה פשוט למשוך את ההנאה של כל השבוע הזה שהיה ולהתמקד בה, כל מה שאני רואה מול עיני את את ההרגשה הריקה הזאת של לא לראות או אפילו לדבר איתך.
לא השארת לי סימנים הפעם, אפילו הדבר הקטן הזה שיכל לעזור לי לעבור את שבוע הגיהנום הזה לקחת ממני. יש כאב, אני מרגישה אותו כל פעם שאני נוגעת בצוואר. אבל אם אין סימנים זה אומר שהכאב יחלוף מהר מידיי ולא יהיה לי במה להתנחם כשאתה לא לידי.
מחר בלילה אתה טס, אני לא אספיק לראות אותך עוד פעם אחת לפני כן, ואתמול כשנפרדנו זה היה כל כך סתמי כזה. נכון נכון נכון, זה רק שבוע, מה זה שבוע? כלום של זמן. ובאמצע יש חג בכלל, זה יעבור ממש מהר.
אז למה אני כבר כל כך מתגעגעת....