אז אחרי שהוא עצבן אותי קצת כי קבענו להיפגש בשעה מסויימת והוא איחר לי, (בשעתיים!!) הגעתי אליו.
התארגנו התייפיפנו והתלבשנו (טוב על מי אני עובדת, לי זה לקח כמעט 40 דקות להתארגן, הוא פשוט זרק על עצמו בגדים והיה מוכן בחמש דקות), יצאנו לדרך מאושרים וטובי לבב... המחשבה הייתה להגיע לפני חצות כדיי לקבל את ההנחה על כניסת זוגות, ואכן כך היה, אלא כשנכנסנו למקום הוא היה שומם - מסתבר שלאף אחד לא איכפת מההנחה ואנשים לא מתחילים להגיע לפני שתיים עשרה וחצי.
ישבנו לנו על הבר. הוא הזמין בירה ואני מחוסר חיבתי למשקה המדובר הזמנתי וודקה-רד בול (זה גם עוזר לי להשתחרר יותר מבירה) .
דיברנו, אחזנו ידיים, ובכלל התנהגנו כזוג הוונילי שאנחנו. לי זאת הייתה המסיבה הראשונה, אבל הוא כבר היה בכמה כאלה (אווו צחוק היקום עליי).
לקראת אחת הגיעו כמה אנשים שאנחנו מכירים מחיים אחרים. ידעתי שהם בקטע, ידעתי אפילו ששנים מהם יהיו שם בוודאות, אבל היה נורא נחמד לראות גם את השאר.
אחרי עוד איזה חצי שעה נכנסנו לחדר המשחקים כדי לראות הופעה של זוג משניהם. הייתה הופעה מדהימה!!! ובסוד אני אגלה שאפילו מחרמנת בטירוף הרגשתי את עצמי לאט לאט מכתימה את התחתונים, בזמן שהוא צופה, נראה משועמם למדי ובסך הכל מחזיק לי את היד. שאלתי אותו אם הוא משתעמם והוא אמר שלא, אז המשכנו לצפות בהופעה עד סופה.
כשהיא נגמרה החלטתי שאני כנראה עוד לא משוחררת מספיק ושתיתי עוד וודקה-רד בול. זה כבר עשה את שלו.
משם הערב רק נהיה מדהים. רקדנו, התחרמנו, צחקנו, הכל היה נפלא! (או שאולי היה זה האלכוהול?)
באיזשהו שלב התיישבנו לנוח (בעיקר כי הייתה לי סחרחורת) ואחד מהידידים שלי התיישב לידנו בדיוק בעודנו מנהלים את השיחה (בערך - הייתי שיכורה!) על למה התעקשתי לבוא למסיבה הזאת.
תבינו - יש לי בעיה קשה - אני לא מסוגלת לדבר על סקס עם בני זוג, זה מביך אותי מידיי. עם כל העולם ואחותו אני אדבר חופשי על הדברים הכי קינקיים שיש, עם בן זוג?!?!? אפילו רמיזה בנושא גורמת לי לעלות גוון עגבניות טריות.
אז מתיישב לידינו אותו ידיד באמצא אותה שיחה, ואני פונה אליו ומבקשת את עזרתו "תסביר לו למה גררתי אותו לפה!" ואותו ידיד (שגם ככה היה בסוטול משל עצמו) פונה בשאלת הסבר הדגמתי או הדרכתי. "מילולי" ביקשתי, והידיד פותח בנאום מרשים על כך שהנסיך שלי צריך לקשור אותי לאיזה עץ, להכות אותי קצת, אולי גם להשפיל, ואז לזיין לי את הצורה. אני כמובן במהלך אותו נאום קוברת את פניי כמה שיותר קרוב לאדמה מהמבוכה, אבל כשהוא מסיים ושואל אם הצליח לקלוע לכוונותיי אני מסמנת "לייק" עם האצבע.
הנסיך מקשיב לאותם הדברים באותן הפנים הקבועות והאדישות שלו. אי אפשר לדעת אף פעם מה הוא מרגיש על משהו. ואני כמובן עודני מובכת ולכן לא נכנסת לנושא.
הערב ממשיך, עוד ריקודים, עוד קצת חירמונים, הכל בלייט, הכל בווניל.
כאנחנו חוזרים סוף סוף אליו ומתכוננים לשינה עולה בי המחשבה שתמיד עולה כשאנחנו מסיימים ערב יציאה. הוא תמיד אומר שאני נראית מצויין, "כוסית" הוא קורא לי, "יפייפיה", אבל משום מה כל העיניים הסקסיים מתחילים אחרי שאני כבר בבגדי שינה ומכורבלת. ללא איפור, ללא תלבושת חושפנית. עם פיג'מה ועייפות. אם אתה כל כך אוהב את איך שאני משקיעה בתלבושות היציאה למה לכל הרוחות אתה מחכה שאוריד אותן כדיי לזיין אותי? למה אתה לא יכול לגרום לי להרגיש באמת סקסית ולזיין אותי עם הבגדים כאילו אתה לא יכול לחכות ולחדור אליי?
אבל סטינו מהנושא.
התארגנו לשינה ונכנסנו למיטה. כמובן שהיו עיניינים. לא, הוא לא איכזב אותי, הוא לעולם לא יוכל לאכזב אותי, זה פשוט לא אפשרי מבחינה פזיולוגית. אבל כהצלחתי סוף סוף בחושך להוציא את המילים וללחוש לו שאני רוצה שהוא יהפוך אותי לכלבה הקטנה שלו כל מה שהוא יכל לעשות זה לסובב אותי ולזיין אותי בדוגי. ניסיתי להפוך את זה ליותר, ביקשתי אישור לפני כל אורגזמה, התחננתי לפי הצורך, אבל זה הרגיש רמאות.
אולי הוא פשוט לא בנוי לזה למרות מה שחשבתי. אולי אני צריכה לשים את הדברים האלו בצד ופשוט להנות ממה שיש ביננו, שזה לא רע בכלל, אני נהנת גם מהסקס הרגיל והפשוט איתו. אוליי בעצם מה שחשוב זה באמת הרגש העצום הזה שיש בינינו וכל השאר זה פשוט תוספות. אוליי כמו שהוא שם בצד את הפוליאמוריה בשבילי אני צריכה לשים בצד את הBDSM עבורו. אוליי...
