ה ו ר ס ת

שחמט
חנוך לוין



לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי, יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן?
חַיָּל שָׁחֹר מַכֶּה חַיָּל לָבָן.
לֹא יַחֲזֹר אָבִי, אָבִי לֹא יַחֲזֹר.
חַיָּל לָבָן מַכֶּה חַיָּל שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה.

יַלְדִּי שׁוּב לֹא יָקוּם, לְעוֹלָמִים יִישַׁן.
חַיָּל שָׁחֹר מַכֶּה חַיָּל לָבָן.
אָבִי בַּחֲשֵׁכָה וְלֹא יִרְאֶה עוֹד אוֹר.
חַיָּל לָבָן מַכֶּה חַיָּל שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה.

יַלְדִּי שֶׁבְּחֵיקִי, עַכְשָׁו הוּא בֶּעָנָן.
חַיָּל שָׁחֹר מַכֶּה חַיָּל לָבָן.
אָבִי בְּחֹם לִבּוֹ, עַכְשָׁו לִבּוֹ בַּקֹּר.
חַיָּל לָבָן מַכֶּה חַיָּל שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק עִם הַמַּלְכָּה.

לְאָן הָלַךְ יַלְדִּי, יַלְדִּי הַטּוֹב לְאָן?
נָפְלוּ חַיָּל שָׁחֹר, חַיָּל לָבָן.
לֹא יַחֲזֹר אָבִי, אָבִי לֹא יַחֲזֹר.
וְאֵין חַיָּל לָבָן וְאֵין שָׁחֹר.
בְּכִי בַּחֲדָרִים וּבַגַּנִּים שְׁתִיקָה;
עַל לוּחַ רֵיק רַק מֶלֶךְ וּמַלְכָּה.


השיר נכתב להצגה 'את ואני והמלחמה הבאה' (בכורה: אוגוסט 1968) ונדפס בקובץ 'מה איכפת לציפור' (ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987).