לפני כמה שנים ראיתי תכנית טלוויזיה בנושא. זה היה נראה לי הזוי מדי. חולני.
ידעתי שאני אוהבת קצת קשיחות.
קצת קשירות ידיים, קצת מכות בישבן, קצת יחס רע...
אבל סאדו מאזו?
משוגעים.
הכרתי אותו באינטרנט. בחור קצת מוזר.
אחרי התכתבות של שנה או שנתיים שהיו מלוות בהרבה מאד סייברים הזויים,
הוא אמר לי שהוא לוקח חלק בעולם הסאדו מאזו.
ידעתי שצדקתי. ושהוא אכן מוזר. הוא הרתיע אותי.
הפסקתי לדבר איתו.
כל כמה זמן הוא שלח לי הודעה, פה ושם.
התעלמתי באופן רציף.
לפני כמה חודשים הוא שוב יצר איתי קשר.
הבנתי שהבחור גדל, נעשה לאדם רציני.
עובד בעבודה מכובדת, אפילו שתיים.
הוא התחיל לעניין אותי. דיברתי איתו ועם הזמן התחלתי להעריך אותו.
לפני חודש לערך הוא שוב העלה בפניי את עניין הסאדו מאזו.
שוב נרתעתי קצת.
אבל אז חשבתי לעצמי שבעצם אני מחפשת משהו חדש, שיגרום לי להרגיש דברים שעוד לא הרגשתי, שלא חוויתי, שיגרום לי להעיז, לעשות דברים שנראים לי מטופשים, לאבד שליטה.
הבנתי שאני רוצה לנסות את זה.
מה כבר יכול לקרות?
לפני כמה ימים אמרתי לו שאני מוכנה.
לאט לאט אני לומדת את יסודות ההתמסרות, שלאט לאט נותנות לי להתענג עליהן.
הוא מדריך אותי.
כבר כמעט שולט בי.
אני כאילו מכירה את עצמי מחדש.
תודה אדוני.
לפני 14 שנים. 30 בדצמבר 2010 בשעה 23:32