סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבט פרטי

עיון בהיבטים של מהלכי נפש הקשורים לשליטה.
תגובות נבונות יתקבלו בברכה.
לפני 12 שנים. 19 בדצמבר 2011 בשעה 19:38

1. תמיד ישבנה מוכן עבורי, נקי ומלא חומר סיכה כך שאני יכול להשתמש, גם כשהיא כבר ישנה. כשאני משתמש היא לא גומרת ואם בכל זאת קרה, היא נשארת בשקט. כשאני מכאיב לה מאוד היא מזייפת קולות של עונג. אני גומר בתוכה ונשכב עליה והיא נשארת באותה תנוחה עד שאני קם.

2. כאשר היא דביקה לאחר השימוש, אני מגלגל אותה מן המיטה. היא נופלת לרצפה ועליה להישאר באותה תנוחה בה נפלה, עד שאני משחרר אותה.

3. כאשר אני חוזר ממפגש עם אישה אחרת, היא מנקה את שאריות השפתון מאיברי, עם הפה שלה.

לפני 13 שנים. 13 בפברואר 2011 בשעה 13:29

פגשתי עד כה שלוש נשים שהכרתי באתר. שלושתן נבונות ומנוסות, מי יותר ומי פחות, והעיקר - שלושתן הצהירו על רצונן ביחסי שליטה אמיתיים, כלומר חיים משותפים עם האדון וציות לו ברוב תחומי החיים. למרבה הצער, אף אחת מהן לא רצתה להמשיך ולהכיר אותי, ואני דווקא מבין את עמדתן - אף אחת מהן לא הבינה עד הפגישה, מה זה אומר ''יחסי שליטה אמיתיים''. שלושתן אמרו שנעים להכיר אותי, שתיים מהן גם אמרו שאני לטעמן מבחינת מראה (לא שזה משנה, כי יחסי שליטה הם עניין נפשי, מעל לכל) - אבל כולן גם הודו שהן מפחדות מעצם הרעיון של התמסרות אמיתית לאדון, סביב השעון.

יחסי שליטה אמיתיים מבוססים על ההגנה שהאדון מעניק לשפחתו. האמעניק לה בטחון והגנה (הרבה פעמים מפני עצמה), הוא מעניק לה בית וגבולות והוא מעניק לה אילוף שנובע מאהבה. השפחה מעניקה לאדונה ציות ושרות - עליה לדאוג לאדונה ולביתו, בו היא חיה בעצמה, ולהיות נאמנה לו תמיד במחשבתה ומעשיה.

כפי שכתבתי בכרטיסי, איני מעוניין לשחק ואיני מעוניין במפגשים סתמיים. באתי על מנת למצוא את זו שתוכל להיות חלק מחיי ובכך, להעניק לחייה משמעות. אני מתרשם כי רוב האנשים באתר, או שאינם מבינים מה משמעות יחסי השליטה, או שהם מבינים ועדיין מעדיפים לשחק, כי אין להם את המשאב הנפשי הנחוץ ליחסי שליטה.

אני מצרף כאן רשימה קצרה של כללי התנהגות יומיומיים לשפחה. כללים אלו מצורפים כעת על מנת שתוכלי לחוש, האם משמעת ותשומת לב קפדנית יעשו לך טוב.

כללי התנהגות יומיומיים לשפחה:

1. טובתו של האדון קודמת לטובת השפחה, משום שהעונג של השפחה נובע מהעונג של האדון.
2. אין לפנות אל האדון בדברים. השפחה תדבר רק אם אדונה פנה אליה, או אם לא הבינה מטלה מסוימת, או במקרה חירום.
3. אוי לשפחה אשר תקטע את דברי אדונה, או תעשה כל דבר אחר שיש בו חוצפה.
4. אין להביט בעיניו של האדון ללא רשותו. כל עוד לא נאמר לה אחרת, השפחה תביט מטה בעת שהאדון משוחח עמה.
5. השפחה תדייק במילוי הוראות האדון, אחת לאחת.
6. אם ניתן לשפחה שיקול דעת במטלה מסוימת, היא תמיד תעשה יותר ממה שמצופה ממנה.
7. השפחה תטפח את עצמה משום שגם גופה שייך לאדון, והזנחת גופה פירושה הזנחת רכושו.
8. השפחה תשתדל להתהלך בבית בשקט ומבלי למשוך תשומת לב מיותרת, בעת שהיא עושה את מטלותיה.
9. השפחה לעולם לא תאחר או תנסה למשוך תשומת לב באמצעות התנהגויות רעות אחרות.
10. השפחה תקבל את עונשיה באהבה. לאחר קבלת עונש, השפחה תשוב לענייניה ומטלותיה.

לפני 13 שנים. 4 בינואר 2011 בשעה 22:18

יושב עם חבר בבית קפה שהינו עיר-מקלט,
מפני כל הרעש והבינוניות של עיר כמו תל-אביב.

המלצרית מכירה אותנו ויודעת את העדפותינו.
היא מציעה שאנסה את עוגת הקינמון,
היא מפצירה ויש לה להט בעיניים, להט שאני מכיר היטב -
הרצון שלה לחדש לי, לענג באופן שאינו מוכר לי.
בגלל הלהט הזה, אני מסכים.

העוגה אכן טעימה, ומדי פעם היא ניגשת לשולחן שלנו -
היא דאוגה, להוטה לראות אם המלצתה נושאת חן.
יש בה מידה של אובססיה לשירות, אז אני יכול למחול על ה''טורדנות'',
הנובעת מרצון להיטיב. הגמול שלה אינו הטיפ, אלא שביעות רצוני.

כאשר היא באה בפעם השביעית, לבדוק אם נהניתי וסיימתי את העוגה,
אני כבר צוחק: ''כן אמא, הנה גמרתי הכל'' והיא מסמיקה ומחייכת.

בערך אישה אחת מתוך עשרת אלפים, מפגינה את האיכות הזו,
הרצון הטהור לגרום עונג, החרדה הנשית מפני אכזבה גברית, הדאגה המתמדת.
יש בכך מידה של אובססיה שאני מעריך,
אבל אני זוכר גם שהיא מלצרית, ו-ונילית, ואין כל טעם לעשות משהו,
מלבד ההנאה משירות אמיתי של אשה צעירה, באותו רגע.

היכן זו שתדע להפגין את הלהט הזה, הדאגה הזו, באופן מתמשך?
לא סשן בשבוע, לא מלצרית בבית קפה, אשה. כלבה. אשה-כלבה.