החיים ההבנה וההשלמה

ארקוד על מדרגות הרבנות

השיר המוכר.....
ולא אני לא רקדתי ואפילו לא חייכתי למען האמת כ"כ כאבתי שנשארתי בלי אויר,
הרגשתי על סף עילפון
וכל כך לא רציתי להיות היחידה שם שכל כך שבורה
הסתכלתי כאילו מן הצד על הזוגות
זה רק מחכה לרקוד
זו נלחמת על עוד אחוז
זה צועק
זו מחייכת
ואני?
הדמעות יורדות... ללא כל שליטה
והוא מביט בי מדיי פעם ובוחר במרחק
וכך כך הייתי צריכה את המגע
ולא .....
הרבנים הביטו בי ראו אותי שבורה-
אני שאפילו לו בקושי נתתי לראות אותי בוכה
לא היה אכפת לי
רציתי רק לצרוח
עצור
תן לנו עוד הזדמנות
אבל אתה עמדת שם כל כך יציב
כל כך נחוש....
התקפלתי
לתוך הכאב
לתוך העצבות
לתוך הריק

ובפנים בנשמה מלמלתי את מילות הקדיש:
יתגדל ויתקדש שמי רבא

שלא נדע עוד צער