החיים ההבנה וההשלמה

יד ביד נעבור"

המשפט המדהים הזה הוא לא שלי
הוא של האיש היקר הזה נו..
הגרוש לי
זה היה בבקשת הנישואין...

נראה לכם שהאמנתי שאכן זה מה שיהיה?

אז אתמול משום מקום פתאום צצה לי התמונה בראש:
הדף האדום הזה עם הטוש בזהב (לא זה לא הוא זה מה שהיה למוכר)
והמילים שהיו כתובות בו...
מילים שיצאו מנפשו
ונכתבו בדמו
והוא עמד בכל מילה
הוא ראה בילדיי ילדיו והוכיח את זה!!!
והוא ואני ביחד יד ביד
עברנו כל אחד את החושך הענק הזה אל האור

פעם ראשונה בחיי שהלכתי עד הסוף
ויכלתי לחושך הזה התמידי שליוה אותי תמיד
{שימו לב לתמונת הפרופיל ומה צויר אתמול והפך לסמלון שלי )
אין יותר חושך
יש לפעמים אפור כזה
מבולבל
אבל הדרך כולה מוארת
המטרה ברורה
והידיעה שאני יכולה לכל מהמורה
וכן גם הוא
עבר את החושך שלו
גדל
צמח
ופרח
וזו שתקבל אותו והוא יהיה שלה............... וואו היא זכתה

לא מוצאים פרח כזה כל יום
ולא לטעות
אין חרטה אין האשמה
יש המון אהבה
לאיש מיוחד
ויש אהבה למה שבנינו יחד
ולדרך שעברנו
שלא יכולנו לעבור אותה לבד או עם בן זוג אחר

אולי לכן כולם תוהים איך?
איך גרושים טריים הופכים ככ מה ר לחברים הכי טובים?

אז לך כוח המוח:
יש אפשרות לעבור את הפרוזדור הזה המסדרון
רק צריך לבחור את היד הנכונה שתהיה איתך בדרך

:)