האיש ההוא שאל השבוע :
תגידי חשבת מה תספרי לו כשהוא ירצה לדעת להבין...מי הצד השני
מה הוא היה?
ואני :
די נו באמת
אתה עכשיו
מאיפה...
דיה לשאלה בשעתה.....
והיום משום מקום ישבנו אני ויורש העצר
וניהלנו שיחה...
סליחה
הוא ניהל שיחה
שהתחילה בברור לך שהוא לא עזב?
הוא עבר דירה....
אבל הוא שם...בשבילנו בשבילך...
הוא לא הלך:
אתה צודק נסיך
הוא לא עזב אתכם
לא יכולתי לבחור לכם אב טוב יותר וראוי יותר ...
אבל תבין חמוד אני והוא זה נגמר...
אנחנו היום החברים הכי טובים הכי מפרגנים...
אבל הוא ואני אני והוא לא זוג ולא נהיה
טוב בסדר הבנתי אתם לא רוצים להיות זוג אבל אימא...
אני אוהב אתכם שאתם לא רבים...
חשבתי שכאן סיימנו אבל:
אימא אני יודע שהיו לך חיים קשים היום זה ברור לי
ואני יודע שאני לא יודע כלום
אימא אני לא מאשים נשבע לך אני רק מנסה להבין....
או קיי מה?
ואז הפצצה:
אם ידעת שלא נכון לך שלא בריא לך שאת לא יודעת איך ...
אז למה לא חיכית?
סליחה?
מה?
לא חיכיתי?
על מה אתה מדבר?
נו אימ א למה לא חיכית קצת? והיית מביאה אותי במצב אחר................
ואני?
נחנקת יורדת דמעה
ומסבירה באמת הכי נכונה הכי אמיתית והכי חכמה שיכולתי באותה השנייה:
ילד יפה שלי הרגע שנוצרת היה מדהים
הרגע שבאת אליי הוא הרגע הכי גדול בחיי
ולא לא ידעתי כי :
לא נכון לי
לא בריא לי
וכל שאר הלואים....
אבל....
תמיד תמיד אהבתי אוהבת אוהב
בשבילך אקריב את הכל...
אימא זה עוד משהו
את מוכנה להפסיק לשים אותי תמיד ראשון.............
לראות קצת את עצמך?
מה עכשיו?
אז אימא כשלא היה לך כלום בקושי חלב ...
לי ה יה הכל ממתקים בגדים משחקים מחשב...
הכל...
ואת תמיד היית אחריי בגלל זה היה לך רע...........
ואימא עוד שאלה אחרונה מבטיח אני יודע שקשה לך....
למה לא נשארת שם בארץ ההיא איתו ... נו עם זה שעשה איתך אותי...
ואני באותו רגע העולם נפל הנה רגע האמת...
ואמרתי
את הכל כמעט ניסיתי קצת להקל
ילד שלי קיבלת היום המון אמת?
תצליח להירדם?
לפני 13 שנים. 24 בינואר 2011 בשעה 18:26