כן
כרגע היה לי כאן בבית בסלון
מה שלא ייבייש שום מתאבקת
אז ככה
יש לי ונילי אחד
שהקשר איתו הוא כבר מגיל 19
ומתמיד
זה היה און ואוף
וכן
תמיד כשהייתי במשבר
לבד
בבדיקה של...
הוא היה המפלט
היזיז שיודע איך לגעת בכל נים ולחדור לכל נשימה
היחיד האמת שלעולם לא הסתכלתי לו בעיניים
וואלה עכשיו עליתי על העובדה הזו
בקיצור לפני שלושה חודשים חייגתי ואמרתי לו
אני מתגרשת
יותר נכון מגורשת
ומאותו הרגע
הוא לא הפסיק לחייג
אתמול הבטחתי שמסכימה להיפגש והבארתי שלא אפול לנגיעות האלו לנשיקות האלו...
הוא היה כאן עכשיו
לא חתיך
לא מדהים
בגדי עבודה
חיוך שיודע לחדור
התובנות שלו
נשבעת לכם לוקח כל שולט שאני מכירה בכיס הקטן
והתחיל לקלף
מילה ועוד מילה
קראא אותי בבלוג השני
קרא את ציוריי
וחיבק
ואז
התחיל הסשיין
לא הוא לא היה שותף
אני נאבקתי
בו במגעו
בידיו
הוא ניסה בכל דרך לנשק
ללטף
וחטף נשיכות
צביטות
ונהניתי ככ נהניתי
לא כי הכאב תי
(זה דבר שדווקא הרטיב אותי)
נהניתי כי:
סוף סוף הוא לא המפלט שלי
עכשיו אם ארצה זיון טוב
זה לא מהמקום ההוא
של זה מה שאני מכירה
בואנה לא ידעתי שככה מרגישים אחרי האבקות
ואחרי ניצחון
לפני 13 שנים. 2 בפברואר 2011 בשעה 7:47
