החיים ההבנה וההשלמה

התבקשתי לכתוב לאירוע מסויים במקום בו ביליתי כמעט שנה
החלטתי לעלות את זה גם כאן

מה הספור שלי?

מאיפה להתחיל?

תינוקת לא רצויה? אימוץ כושל?

התעללות מינית במשפחה?

הידרדרות עד למטה כי אמרו לי שזה מה שיצא ממני?

התעללות עצמית בגופי?

בנפשי?

מערכות יחסים אלימות?

מסוגלות הורית תלויה בספק?

הכל היה שם חוץ מסמים ואלכוהול ..

הדבר היחיד שלא העזתי

.. פחדתי

לקחתי עד הקצה אבל עצרתי

..

אבל הכתובת תמיד הייתה על הקיר

...

ותמיד הייתי בסוג של רכבת הרים למטה למעלה

אף פעם לא באמצע

אבל איכשהו הצלחתי לבלבל את כל הפסיכיאטרים שראו אותי את כל המטפלים...



ואז הגיע נסיך

אביר אמיתי

שוואלה זכיתי

הכרתי מערכת יחסים אחרת

אהבתי עד כלות

הורדתי את כל המסכות

הרגשתי הכי בטוחה עטופה מוכלת

ואז

כשהאביר הלך לאט לאט אני נדמתי

כמו חולה אנוש שמחכים שישחרר ויילך לעולם הבא..

וניסיתי

כרגיל על הקצה ..

כמעט הצלחתי אבל..

שלחתי לו מסרון של הצילו

יומיים הזויים

מחוקים כמעט לחלוטין מהזכרון

...

משם כבר היה ברור

אשפוז במחלקה סגורה


...

לאחר ארבעה ימים ארוכים שוחררתי ע"י הוועדה

..

ואז הבנתי שאסור לי להישאר בבית

אני זקוקה להשגחה עזרה

..

נעים מאוד מחלקת אשפוז יום

...

ד"ר *** מיידית נתנה הגדרה

בי פולארית ודאגה ...

לא הרפתה לרגע

ונתנה את התחושה שסופסוף אני בידיים הנכונות

..

באותו הרגע רציתי רק לחבק ולהגיד תודה:

יש הסבר לכל ההתנהלות שלי , אפילו להליכה שלו,

...

ואז .. ***

המטפלת ב ה' הידיעה

היא הבינה מיידית עם מי יש לה עסק

הייתה שם גם לא בשעות המחלקה

זמינות 24 שעות

..

פעם הראשונה שמטפלת הצליחה לחדור

לחשוף לקלף

להתקרב

..

לאט לאט הרפיתי

נתתי

נתתי לעצמי להיות מטופלת

נתתי לה להיות מטפלת

..

לא התאמצתי להראות אסופה ומאורגנת

הורדתי הגנות מסיכות

איתה ביחד עברתי את תהליך האבל

עליו

עליי

על הילדה

על הנערה על האישה

איתה ביחד צעד צעד

להשלמה

לקבלה

להבנה

...

כן אני מראה חוזק

כח

הישרדות

...

אבל מולה איתה הרשתי לעצמי להיות חלשה נאבקת נלחמת למצוא שגרה

...

היום בדיוק 11 חודשים מהיום שהגעתי לכאן נמצאת במקום אחר

הכל נלקח בפרופורציות

אין קפיצות לא הגיוניות

יש אמצע

..

בזכותה בזכותי

מבינה שכן אני חולה ולפעמים אצטרך לחזור לזמן קצר לאיזון

שתמיד אהייה צריכה לקחת את הכדורים שמאזנים כימית

איזה מזל שמעולם לא נמשכתי לאלכוהול

..

מבינה שמותר לבקש עזרה

מבינה שזה בסדר להיות חולה נפשית

זה בדיוק כמו כל מחלה

...

היום 11 חודשים אחריי

מתחילה עבודה חדשה

חיים חדשים...



היום מסתכלת אחורה וקשה לי להאמין

מהמקום הכי נמוך

הכי שחור

הכי מפחיד

אני היום אחרת

...

עשיתי היכרות עם אפרת אחרת

...



היום 11 חודשים אחריי

מודה על הרגע שהגעתי לכאן

וברור לי שהדרך עוד ארוכה

....

תודה על הידיעה שאתם כאן בכל רגע ובכל מצב שמור בטל [u][/color]