חדר המראות שלי

אין אישה שלא הוטרדה מינית בשלב כלשהו.
אפשר להתווכח מהי הטרדה מינית, מתי זו הטרדה מינית ומתי לא והאם האישה הזמינה את זה או לא.

מקרה ראשון:
הייתי בערך בת 16
לפי צו האופנה באותה תקופה, הסתובבתי לי עם טישירטים גזורות, כתפיים חשופות כשכתפיות החזיה (באותו יום אדומה) גלויות.
נסעתי הבייתי באוטובוס אחרי בית ספר.
ישבתי בספסל האחרון של האוטובוס ליד החלון.
לידי התיישבו שני בחורים, מבוגרים ממני וניהלו שיחה ערה על אופנועים.
היה נדמה לי שאני מרגישה מגע על הירך שלי.
קפאתי.
לא הייתי מסוגלת להזיז את הראש ולהסתכל אם מה שאני מרגישה באמת קורה או שאני רק מדמיינת.
אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה באמת קורה כי שניהם ממשיכים לדבר על עניינים אחרים.
האוטובוס עצר בתחנה, הבחור רכן ולחש על אוזני :"יפה לך אדום" וירד עם חברו מהאוטובוס.
לא דמיינתי.

מקרה שני:
זמן לא רב לאחר המקרה הראשון.
הלכתי עם עוד 2 חברות לקולנוע לראות סרט.
האולם לא היה כ"כ מלא.
התיישבנו.
מצד אחד שלי ישבו החברות כשאני הקיצונית.
מצידי השמאלי ישב גבר שהגיע לבד לקולנוע.
לפני שהתחיל הסרט, פתחתי איזו שקית של חטיף והצעתי לחברות ובקטע משעשע הפנתי את השקית גם לאותו גבר והצעתי לכבד אותו.
האולם הוחשך והסרט התחיל.
ושוב אותה תחושה על הרגל. מדמיינת או לא מדמיינת? לא יכול להיות שזה קורה לי שוב.
שוב אני קופאת ולא מסוגלת להסתכל אבל הפעם זה עובר לי אחרי כמה רגעים ואני מפנה את מבטי אל הגבר ודורשת ממנו להפסיק.
התגובה שלו "חשבתי שאת רוצה" והוא קם והלך.. לא יודעת אם החליף מקום או יצא לגמרי מהאולם.
אני, כבר לא הייתי מרוכזת בסרט וזמן רב אחרי זה עוד התעסקתי בשאלה מה אני משדרת.

מצחיק,
כי לאחרונה שוב חזרתי להתעסק בשאלה הזו אבל בדרך אחרת.

מקרה שלישי:
הייתי בערך בת 21 נסעתי עם הוריי לטיול בלונדון
באחד הימים היינו ליד ארמון בקנגהם ובדיוק החיילים עשו תרגילי סדר בחצר.
הצטופפנו עם עוד הרבה תיירים ליד הגדר כדי לראות את תרגילי הסדר.
בשלב מסויים הרגשתי מישהו או משהו קשה נצמד לאחוריי.
הפעם לא קפאתי.
אבל גם לא רציתי להסתובב.
לא רציתי לגלות מי זה.
אולי איזה תייר יפני מכוער ומגעיל.
מישהו מצא את התחת שלי יפה ומזמין.
לי נעים ומרגש ואני יכולה לעשות את עצמי שאני לא מרגישה
ולדמיין שזה מישהו גברי ומסוקס .
אולי ברוס וויליס או ג'ורג' קלוני.
שיהנה 😄


לפי ויקיפדיה:
פרוטאוריזם הוא דפוס התנהגות, שעל פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, המגדיר המקובל של הפרעות הנפש, נחשב כפאראפיליה (גם BDSM דרך אגב). אדם זה מקבל סיפוק מיני מהתחככות באיבר מינו בגופן של נשים או בנגיעה בגופן ובאיבר מינן של נשים, על פי רוב מבלי שיהיו מודעות לכך. הפרוטאוריסט פועל בעיקר במקומות הומי אדם וצפופים כגון שווקים, אוטובוסים וכדומה. פאראפיליה זו נחשבת כעבירת מין - מעשה מגונה.

אז כנראה שזה מה שזה היה שם בלונדון.