לפני 12 שנים. 3 באפריל 2012 בשעה 14:10
רוצה לרקוד, רוצה לשיר
לפרוש כנף, לעוף מעל העיר
ולשוב אל חושי
שוב להדליק את נשמתי
ולבדי, לדעת מה איתי
להציל את חיי...[b]
טוב... קודם כל נתחיל בצפירת הרגעה: לא עוזבת אף אחד!
אתמול בלילה חזרתי בלילה ממסיבת רווקות וברדיו התנגן השיר הזה של דפנה ארמוני המדהימה.
לא סתם ציטטתי רק את הפזמון. רק אליו התחברתי.
אולי בעצם גם למשפטים הבאים:
[b]כשאתה על ידי, אוחז בידי,
זה עוצר בעדי, רוצה לבדי...
תדע שאתה זורם בעורקי
אין לי כמותך חבר
תדע אתה הטוב מכולם בחיי
הכל יעבור אתה תישאר
בקיצור, יש מילים בשיר הזה שממש דיברו אליי
הרצון לעוף, להיות משוחררת,"להדליק את נשמתי", לבדי לדעת מה איתי
וכמובן המילים על חברי הטוב ביותר, שותפי לחיים.
רק שאני רוצה להאמין שחופשי זה לא רק לגמרי לבד.
עם הבן אדם הנכון, התקשורת הנכונה, ההבנה שהוא אמנם בעלי ואני אשתו אבל אנחנו יכולים וצריכים לפרגן אחד לשניה (ולהפך) גם את החופש והספייס (לא רק במובן המיני)
אני חושבת שזה אפשרי להיות חופשי גם לגמרי ביחד.
ובנימה זו... שיר נוסף, יפה לא פחות ואמיתי מאוד:
