לפני 11 שנים. 27 באוקטובר 2013 בשעה 18:10
פעם
כשמישהו היה אומר לי :
" אני אעשה ממך זונה "
"אני אאלף אותך"
"אני אחנך אותך"
"אני אעצב אותך"
ואם גם היה משדר רצינות, נסיון, כריזמה... אני הייתי כולי מתרגשת ומצפה לבאות...
היום...
אני מחייכת (או שולחת חיוך וירטואלי)
ואומרת לעצמי "כן כן... שמענו... עוד נראה..."
נראה אם בכלל נגיע לפגישה
נראה איך בכלל תהיה הפגישה
נראה אם בכלל יהיה המשך אחרי הפגישה
ואח"כ אולי אתרגש...
אני יודעת שהנאיביות אבדה לי בעקבות נסיונות לא מוצלחים ואף שברון לב קטנטן לפני שנים
הלב שלי כביכול יותר מוגן עכשיו מפגיעה אבל הוא גם חסום מפני התרגשות והסחפות וזה מבאס... וגם הרבה פעמים הורס.
ואני יודעת... זו אני שמפסידה.
