ששששש..... לך לישון, חמוד שלי...
ששש! לישון, אמרתי!
זו לא אשמתי שהחלטת לשנות סדרי עולם ולישון כל החורף.
עכשיו, אתה לא יכול להתעורר.
זה פשוט לא מתאים.
אני זו שקובעת פה. אתה שומע?! תחזור למחילה שלך. עכשיו!
נו... אל תעלב לי, עכשיו.
זה לא אתה, זו אני.
אני אוהבת אותך ונעים שאתה כאן,
אבל חורף, זה הזמן שלך.
שקריר ונעים ולא מזיעים.
השנה, קצת התבלבלת...
המשכת לישון ואני לא ממש התאמצתי להעיר אותך
גם אני, סוג של, ״ישנתי״.
לא ממש שמרתי על עצמי, אפילו דיי הזנחתי את עצמי.
ועכשיו, אתה פתאום מחליט להגיע וזה לא מתאים, נו.
אני ממש לא מוכנה לזה.
לא הודעת לי. לא התכוננתי.
אתה דוחק אותי לפינה ואין לי מה לעשות עם זה.
כשאתה בא, אתה בא במלוא אונך...
חשבת, אם זה מתאים לי עכשיו?
אכפת לך בכלל?
באופן רגיל, קיץ זו לא התקופה שלי
בטח לא אחרי חורף כזה מבולבל, שאתה החלטת לשנות סדרי עולם ולהעלם בו
ואני עליתי, אני לא רוצה להגיד, כמה קילוגרמים.
זה לא ירד ביום אחד ואתה והם, זה לא הולך ביחד, מבחינתי.
הם היו כאן קודם, ואתם בכלל אין לי על מה לדבר שילכו בקרוב, יש להם את הקצב שלהם.
אז יאללה,
קישטא!
עוף מפה!!!!
