לא יודעת להסביר בכלל, גם לא לעצמי, מאיזה מקום נובעת המרובעות וחוסר הבטחון המיני (ובכלל) שלי.
איך אפילו באתר כזה, אני שומרת על דמותי המהוגנת וחוששת לנפץ אותה.
למה אני שומרת את המחשבות המלוכלכות שלי לעצמי ומתביישת לכתוב אותן, למרות שהן ממש לא חריגות כאן (וגם אם כן... עוד דבר שאני לא יודעת להסביר, זה למה אני דופקת חשבון לכל העולם), שלא לדבר על להעז לממש...
גדלתי בבית לא מתירני מידי אבל גם לגמרי לא שמרני
בגיל צעיר יחסית, כמו הרבה ילדות, התחלתי לאונן כי זה היה נעים
ובשנים שלאחר מכן, התפתחו גם פנטזיות על סקס. לפעמים אגרסיבי.
אוננתי ודמיינתי את עצמי, מתנגדת לאקט מיני שמבוצע בי או לבדיקה גופנית שנעשית בי.
ועם כל החרמנות, הביישנות תמיד הייתה שם גם ואת בתוליי איבדתי בגיל 19
לא היה משהו :)
אני זוכרת שחשבתי לעצמי; מה? זה כל הסיפור?
גם בפעמים האחרות והפרטנרים האחרים, לא נרשמה התלהבות רבה מצידי...
נהנתי מהמגע. מהכיף שבאינטימיות. מלגרום להנאה ולהביא את הפרטנר לפורקן.
וזהו...
אני לא גומרת. באף דרך. גם לא עם עצמי.
ואני בסדר עם זה.
התרגלתי ואני כבר לא מצפה.
לפרטנרים, כן קשה עם זה.
אני אוהבת לאונן.
עם אצבעות, לא עם ויברטורים ועזרים אחרים.
אוהבת את התחושה באצבעות של הרטיבות והחמימות של הכוס שלי.
אבל גם באוננות אני לא גומרת.
מגיעה לפעמים, כמעט עד לשם ועוצרת.
ובגלל שאף פעם לא חוויתי גמירה, אני לא מכירה משהו אחר, זה לא חסר לי ואני לא לחוצה על זה.
נשלטת שלהגיד לה ״את לא גומרת עד הודעה חדשה״ לא ממש מזיז לה :)
גם אם יגידו לי לא לאונן, זה לא יהיה כזה ביג דיל בשבילי... ביום יום. כשאין איזה משהו שמגרה אותי.
אז מה מגרה אותך, יה מיו?
זו שאלה טריקית, כי הרבה דברים שכביכול אמורים לגרות, יכולים לכבות אותי.
שיחות סייבר בצאט (בטלפון, קצת פחות) מכבות אותי.
כשהגבר נראה ונשמע סתם חרמן שמרוב חרמנות כבר לא שולט בעצמו, זה מכבה אותי.
נו! תגיעי לזה כבר!
כבר בתחילת הפוסט הזה, כתבת שיש לך מחשבות מלוכלכות בראש שאת רוצה להוציא החוצה
אז מה כל ההקדמה הזאת? חיים שכאלה?
את רוצה או מצפה שמישהו יעשה לך איזושהי הנחה בגלל ההקדמה הזו?
ואם לא יעשו לך הנחה? מה יחשבו עלייך?שאת סוטה? וואו!
ואם את סוטה? אז מה?
ואם יחשבו שאת סוטה? אז מה?
קשה לך עם זה, אה? שחושבים עלייך דברים לא טובים
קשה לך עם הדמות המתנפצת של מריה הקדושה? ( היי, מעניין אם מישהו זוכר שמריה היה הכינוי שלך לפני עידן ועידנים;) )
אז יהיה קשה.
גם הקשה מחרמן אותך, נכון?
חוסר אונים, זה מה שמחרמן אותך.
ניצול.
כפיה.
יחסי מרות.
זילזול.
אתמול, כשצפית בפרק השלישי של ״כתום זה השחור החדש״ והסוהר הגבוה, עשה עליה חיפוש גופני וחפן תוך כדי את החזה שלה, מול כולם, פשוט כי הוא יכול וכי היא לא יכולה להתנגד, זה מאוד עשה לך את זה. נכון?
אז מה מפחיד בלהוציא את זה???
מה כבר כתבת פה שאנשים אחרים לא ראו או שמעו או עשו?
( מנסה לענות לעצמי; חוששת מטישטוש הגבולות בין פנטזיה למציאות. שאם אני כותבת שהתגרתי מהטרדה מינית או סחיטה מינית, זה יהיה אור ירוק למישהו להתנהג כך, גם אם אני לא ארצה בזה)
צוחקים עלייך עכשיו. אפילו הפנטזיות שאת כל כך מפחדת לעלות על דל שפתייך או בבלוג, הן מרובעות.
והנה. הוצאת את זה ולא נפלו השמיים.
עדיין.