חדר המראות שלי

רוב הזמן, לא קל לי "להיות אני"

אפילו דיי מסובך ומתיש.

ולמרות שאני יודעת ומודעת טוב מאוד לחולשותיי וחסרונותיי, במשך השנים לא הצלחתי לשנות אותם וכנראה כבר לא אצליח.

זו אני..

מתרגשת יותר מידי מאנשים וממה שהם אומרים חושבים

המחשבות לא מניחות ומטרידות ולפעמים גם ממש מכאיבות פיזית.

זה לא עובר אחרי שעה או שעתיים, לעתים זה יכול להעסיק את מחשבותיי ימים ארוכים, אחרי שכולם כבר שכחו מזה.

הלוואי והייתי יודעת לנתק את הכבל של המחשבות

וליישם את העצות של כל העולם: לא לשים לב או זין ולא להתרגש

קל לייעץ אבל לבעלי אופי אולטרא רגיש כמו שלי, קשה ליישם :(

חופש מעצמי.

ניקוי יסודי של הראש.

זה מה שאני צריכה.