סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חדר המראות שלי

אני.
הכי שקופה והכי אמיתית שאני יודעת.
לטוב ולרע.
איך שאני רואה את עצמי במראה.
לפני 9 שנים. 8 בינואר 2015 בשעה 14:10

רוב הזמן, לא קל לי "להיות אני"

אפילו דיי מסובך ומתיש.

ולמרות שאני יודעת ומודעת טוב מאוד לחולשותיי וחסרונותיי, במשך השנים לא הצלחתי לשנות אותם וכנראה כבר לא אצליח.

זו אני..

מתרגשת יותר מידי מאנשים וממה שהם אומרים חושבים

המחשבות לא מניחות ומטרידות ולפעמים גם ממש מכאיבות פיזית.

זה לא עובר אחרי שעה או שעתיים, לעתים זה יכול להעסיק את מחשבותיי ימים ארוכים, אחרי שכולם כבר שכחו מזה.

הלוואי והייתי יודעת לנתק את הכבל של המחשבות

וליישם את העצות של כל העולם: לא לשים לב או זין ולא להתרגש

קל לייעץ אבל לבעלי אופי אולטרא רגיש כמו שלי, קשה ליישם :(

 

חופש מעצמי.

ניקוי יסודי של הראש.

זה מה שאני צריכה.

 

 

Homer Jay Simpson​(שולט) - מבין לחלוטין
לפני 9 שנים
פלא אדם - אז תבקשי חופשה, ואם את לא תתני לך, תתבעי את עצמך!
יש חוקים במדינה הזאת!
לפני 9 שנים
בטי בום​(שולטת) - אבל הרגישות הזאת היא גם חלק מהקסם שלך.
חייבים חופש לפעמים מהכל נמצא זמן מתישהו לאסקפיזם
לפני 9 שנים
מיו​(לא בעסק) - }{
מחר! חיבוק! חזק! ארוך!
לפני 9 שנים
שרה בשבילך​(נשלטת){Masterblas} - יקירה,
להיות אדם רגיש זו מעלה נפלאה.
המחשבות שלנו נמצאות איתנו כל הזמן. כמעט ואין מצב בו לא חולפת מחשבה בראשנו למעט במצב מדיטטיבי עמוק.
השאלה היא איזה משקל אנו נותנים למחשבות שלנו.
בעבר היו לי מצבים שהגעתי לבכי במהלך סשן כי המחשבות לא הניחו לי ולא איפשרו לי להתמסר לסשן. כיום למדתי להשקיט את המחשבות ולתת להן לחלוף.
ניתן להתאמן על זה...

לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י