חדר המראות שלי

יש פרחים שפורחים באביב.

לי זה קורה ממש עכשיו.

כשהטמפרטורות מתחילות לרדת.

כשמחשיך מוקדם.

כשהציפורים מתחילות לנדוד מכאן לארצות חמימות יותר.

הן בורחות מכאן ואני סוף סוף יכולה לצאת מהבית בלי לסבול את החום המעיק, הזיעה והאור המסנוור.

אני מרגישה את הליבלוב הזה מדגדג בתוכי.

עושה לי נעים.

בכל מיני מקומות.

מתחילה להנות מעצמי.

הרבה זמן לא נהנתי מעצמי ככה.

בחורפים הקודמים משהו השתבש במנגנון

היו עניינים אחרים שדרשו שהתעסק בהם.

בעניינים כאלה, אני לא מולטי-טאסקינג.

אני נהנת מעצמי

ובא לי שתבוא.

שתהנה ממני גם.

שנזרום בתיאום מושלם, בלי צורך לתאם.

שלא ארגיש שאתה מאיץ בי

אבל שתיקח את ידי ובאופן טבעי, בשלב מסויים, הקצב שלנו יסתנכרן.

ובא לי שהחורף הזה יהיה ארוךךךך וטוב.

שזה יהיה החורף שלי.

ואולי גם שלנו.