ללא גבולות

אתמול פיטרתי אותך. 

באמת שלא ישנתי כל לילה ובטח לא אתה 

המבט המפוחד שלך, השקט, התדהמה קרעו את האוויר לגזירים קטנים של נייר. היה אפשר לשמוע את זה עד לעומק העצמות ולחוש בקור המקפיא של הסצינה האפילה הזו. 

צא לשלום, קח את עצמך בידיים, נשום את אוויר הבוקר ותהנה מהקפה שיש לו פתאום טעם אחר. של חופש, של התחדשות. 

תכניע את הפחד, תתגבר, תן לדברים לזרום, ואל תביא לאף אחד קריזה, זה יעיף אותך ולאו דווקא במובן הטוב של המילה. 

לא אתגעגע אליך. 

אולי רק קצת.

בטח