עדיין לא נפגשנו, אבל דיברתי איתה בטלפון כל יום לא מעט, היא הייתה רווקה ולכן לא הייתה לה כל בעיה למסור לי את השם האמיתי שלה. מאחר והיא הזדהתה עם הצד "הפחות דומיננטי", ידעתי עליה הרבה יותר ממה שהיא ידעה עלי. תוך כדי שיחה למדנו להכיר אחת את השנייה, היא הייתה סטודנטית למשפטים ובשעות הפנאי מילצרה כמובן, לא ידעתי את השם של המסעדה בה היא ממלצרת אבל ידעתי שהמסעדה נמצאת במתחם מסעדות מאוד ספציפי שאותו כמעט כל אחד מכיר.
כשדיברנו, בין משפט למשפט הוזכרו משפטים שלכאורה היו לא רלוונטיים לגבי המנות שמגישים במסעדה, גודל המסעדה, סגנון הלקוחות, על כך שאין ישיבה בחוץ רק בפנים, על כך שיש במסעדה פטיו. בקיצור, מאחר ואני מכירה אחוז די גדול של מסעדות באזור "המתחם" ואלו שאני לא מכירה....יש לי חברים שמכירים, עשיתי אחד ועוד אחד.... ולא עבר מספיק זמן עד שהצלחתי לנחש את שם המסעדה שבה היא עובדת (לפחות קיוויתי שניחשתי).
היא היתה בחורה צעירה בת 23, לפני יומיים וחצי היא התחילה את החיים שלה, ולפני שלושה ימים ורבע היא השתחררה מהצבא. יאמר לזכותה, שהיא הייתה בוגרת כמו בחורה בת 33, מחזה נדיר אני יודעת אבל אכן זאת היא....
השיחות היו רגילות, וניליות, עם נגיעות מועטות של שיחות סקס, בקטנה......מה את אוהבת? מה עושה לך את זה? למה את נמשכת? מה את אוהבת בנשים שלך? ובסוף החלטנו להיפגש, קבענו ביום חמישי בתשע בערב בבר במרכז תל אביב, זאת תמיד אוירה אחרת שנפגשים בערב.
יום רביעי, יום לפני המפגש המיוחל, היה אחד מהימים המטורפים שהיו לי, כל היום פגישות. בין פגישה לפגישה, הפסקה של חצי שעה המתבזבזת על שיחות טלפון המתבצעות תוך כדי נסיעה. שיחות טלפון אשר היו חייבות כמובן להתבצע כי אחרת הן היו נדחות למחר (ולמה לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום)... יום פשוט מטורף.
הפגישות התחילו בתשע בבוקר (אחרי נסיעה של שעה בפקקים כמובן) והיו אמורות להסתיים בשבע בערב, עם פינוק הולם לסוף הערב, פגישה עם חבר טוב לארוחה ערב ויין טוב.
בסביבות השעה 12:00 קיבלתי אסאמס שהפגישה של 14:00 מתבטלת ואחרי חצי שעה קיבלתי אסמס נוסף שהפגישה של 15:30 מתבטלת. לא היתה מאושרת ממני....סוף כל סוף זמן לעצמי. חשבתי שאולי יהיה נחמד לפגוש אותה במקום הפגישות שהתבטלו, הרמתי אליה טלפון אך היא עבדה, היא אמרה שלמרות שאין היום לחץ במסעדה, זה יהיה בלתי אפשרי.
כמו כל אישה דומיננטית ששואפת בין השאר לנצל כל שניה פנויה שיש לה עד תום, ותמיד יודעת להפוך סיטואציה חיובית לשלילית, הגלגלים במוח התחילו לעבוד (כן ....כן....יש דבר כזה....ומידי פעם הם זוכרים לעבוד.....), החלטתי שבהפסקה המאולצת "שכפו עלי", אקפוץ למתחם המסעדות לאכול משהו קל, בכל זאת יום ארוך וצריך לאכול משהו, הרמתי טלפון, הזמנתי מקום ונסעתי לכיוון.
לא היה לה מושג איך אני נראת, אבל לי כן, היא שלחה לי תמונה שלה. הגעתי למסעדה, עמדתי כמה שניות בפתח המסעדה על מנת לראות לאיזה שולחנות היא ממלצרת וביקשתי מהמארחת לשבת בשולחן מאוד ספציפי.
התיישבתי בשולחן, היא הגיעה אלי תוך 5 דקות עם חיוך מדהים אשר לא הצליח להסתיר את השיניים המדהימות והלבנות שלה, היא שאלה מה אני רוצה לשתות, אמרתי...וחייכתי בחזרה. כשהיא הביאה את השתייה, היא שאלה מה אני רוצה להזמין לאכול, זה היה זמן מושלם להתחיל לפתח שיחה, לוודא שהיא באמת היא... בכל זאת זה לא מובן מאליו וותר מידי צירוף מקרים יש כאן.
בין שאלה ולשאלה על המנות השונות, הבנתי בת כמה היא, איפה היא לומדת ומה היא לומדת ואז כבר לא היה ספק שהיא פשוט היא... תוך כדי הסתכלות משותפת בתפריט דאגתי לגעת בה קלות, קצת ביד ....קצת באצבע.....והוספתי מידי פעם מבט שובב בעניים.
לאורך כל הארוחה הייתה דינמיקה בלתי פוסקת ביננו, כמובן שלא יכולתי להתאפק ומידי פעם שלחתי רמזים. במקרה דיברתי עם חברה בטלפון ובדיוק איך שהיא התקרבה, סיפרתי לחברה הטלפונית שהכרתי משהיא מהממת חדשה...... במקרה כשהיא פינתה את הצלחות דיברתי עם חבר נוסף בטלפון ובמקרה הזכרנו את עיסוקיי....
כשהיא באה לקחת את החשבון קמתי, נגעתי לה ביד התקרבתי לאוזן ולחשתי, היי זאת אני אחכה לך בחוץ ,אם אהבת יש לך 5 דקות להגיע........אם לא תגיעי....אעלם לך מהחיים.
לא עברה דקה וחצי והיא הגיעה, היא התקרבה אלי, נרגשת......רועדת....... מאושרת......חיבקתי אותה חזק נשקתי אותה על שפתיה וחייכתי, נעים לי מאוד, תחזרי עכשיו לעבודה סקסית....אנחנו ניפגש מחר......
- ס ו ף -