חלקת האלוהים הקטנה שלי

נפגשנו ביום חמישי ברחוב אחד העם בתל אביב, נפגשנו בבר רועש וההמון מסביב.

נשארתי כמה דקות לבדי על הבר, החברה יצאה לסיגריה לכמה דקות עם גבר לא מוכר,

כן, אני כותבת בשבילך, אל תתהממם......אני אכן כותבת עבורך.

בשניה אחת שם בי הבחנת, ישר התקרבת, כמו ג'נטלמן מושלם נגשת,

ובנימוס לדרינק הזמנת ואז בשיא הרכות  לריקוד שאלת,

חייכתי, ידעתי שזה מסוכן, ולכן שאלתי אם לכול אתה מוכן.

רקדתי והתגריתי , הטרפתי וחירמנתי, נגעתי לא נגעתי, את שפתי אליך קירבתי....אבל לא נישקתי.

ואתה בכוח ובעוצמה אותי החזקת, ובלי חשש אותי לגופך הצמדת......

ואז בסוף , כשגמרתי לשחק עם הצעצוע החדש, כשגמרתי להשתעשע עם הגבר המרוגש,

ניפנפתי אותך בשתי ידי לעבר הדלת, דחפתי אותך (פיזית) החוצה ללא כל מחשבה אחרת.

רק שכחתי פרט אחד קטן, הכרנו שם ולא בכלוב, ולכן לא ברור לי למה התייחסתי אליך כמו אל גבר עלוב.

היה ברור לי שזה לא הגיע לך, היה לי ברור לי שגם פגעתי באגו שלך .

אין ספק, הייתי צריכה להיות רגישה קצת יותר, אני יודעת שזה לא היה הוגן עליך לוותר.

אין לי דרך להשיג אותך ולומר לך ששגיתי, אין לי דרך להסביר לך עד כמה בהתנהגותי טעיתי,

לצערי אני אפילו לא זוכרת את שימך  ולכן אין לי שום דרך לבקש סליחה ממך ,

צחוק הגורל יהיה שאותי עכשיו אתה קורא, ובתוך תוכך אתה מחייך ואלי שוב פונה.