סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים מילים

With out passion you dont have energy, with out energy you have nothing.
כמה כללים:

“Knowing others is intelligence;
knowing yourself is true wisdom.
Mastering others is strength;
mastering yourself is true power.”
1. לוקח אחריות על מה שאני אומר אבל אל תנסו להיכנס ולחפור.
2.האחריות על ההבנה היא שלכם.
4. יש עוד כמה מהם..אעלה בקרוב.
לפני 8 שנים. 10 במאי 2016 בשעה 18:37

היום אני חושב עליכם יותר מתמיד.

חושב עליכם ועל מספרי המוות שעלו בגורל.

הלכנו יחד מאוחדים כגזע עץ שאוסף אליו שורשים מכל צד.

מי בראש , מי באגף, מי עם משקל גוף נוסף, מי דרוך ומי כובש את החשש.

שהינו יחד בבטחה, צחקנו יחד על התנועה, דיברנו על האהבה ומצאנו את עצמנו מעבירים דאחקות על ה"דובה הגדולה".

תהינו איך יוצא לנו תמיד לוותר על חופשה, איך זה שאנחנו נמצאים יחד באותה גומחה, איך זה שתמיד יש את ליל הכוכבים שקורה לנו אל חיקו..

בית,בית הוא איפה שהלב נמצא הייתה האימרה השגורה אז בואו נתנדב להשאר עוד שבת כי אולי הפעם, אולי הפעם נמצא את יעודונו בתנועה.

אורות , הבזקים, רעמים, גשם של מתכת.

חזרנו, חזרנו יחד מאוחדים כשורשים של עץ שאוסף אליו גם את אלו שנגדעו.

ביקשנו קצת עזרה ונתתם לנו תוך כדי תנועה.

 

אולי נגדעתם, אולי נקטפו חייכם.

אולי עלו מספרי מזלכם.

אבל נוכחתם.

לא הלכתם.

אתם נוכחים אתמול, היום וגם מחר.

 

ת.נ.צ.ב.ה

לפני 8 שנים. 8 במאי 2016 בשעה 14:03

הצחיק אותי ;-)

לפני 8 שנים. 2 במאי 2016 בשעה 9:22

לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 10:12

חזרתי לאחר תקופה כזו שהכל היה אחרת.

פתואם קורא בלוגים, קורא פרופילים רואה ומנסה להבין מה עומד מאחורי בליל המילים, השורות ושמות התואר..

רואה את אותם פרצופים אשר קוראים למשהו מסויים ומציגים מצג שווא.

את אותה אחת שכותבת על כנות אבל לא יודעת להתמודד עם החום שלה.

את אותה אחת שכותבת על לויאליות ורחוקה ממנה שנות אור.

את אותה אחת שמדביקה לעצמה שמות תואר עוקצניים, בצבעים שונים קורסת כמו בלון נפוח ולא עומדת במילה שלה עצמה.

את אותה אחת שחיה בשביל לקבל את הסכמת האחר.

את אותה אחת שמתה לתשומת לב כזו או אחרת אבל עדיף אחרת כי היא לא ממש יכולה להכיל.

את אותה אחת שתצא בהצהרות חסרונות מתוכן.

 

התגעגעתי כי זה פורט על נימים חבויים עם צליל שונה ועמוק.

באתי כי אם ארצה את תהיי חלק בהרמוניה שלי.

 

לפני 12 שנים. 29 בנובמבר 2011 בשעה 21:12

&feature=related[url]
לפני 12 שנים. 24 בנובמבר 2011 בשעה 12:34

השמש הפציעה לאחר תקופה ארוכה של גשם ,שבת בבוקר ,הריח של קפה הפרקולטור מציף את הבית ,יש רעש קטן מהמטבח.
מתעורר לאיטי , נמתח כמו חתול מפונק , הכלבה שמה לב לתנועה במיטה ובאה עם על הכוח והמוטיבציה ודוחפת לי אף קפוא מתחת לבית שחי.
קורא "בייב ,מה את עושה שם?" "מכינה חביתיות וביצי עין" היא עונה. יורד מהמיטה , הריח של אתמול עדין באוויר, תחושה של הרפתקאה מלווה אותי.
מגיע למטבח, יש ירקות חתוכים על השולחן שמפיצים את הריח המיוחד של המלפפון (ריח של מים מתוקים), היא לובשת טישירט גדולה ורחבה בצבע אדום, חותלות לבנים וכובע פליס כזה שרק התלתלים שלה מבצבצות מהצדדים וחושף גרון אצילי.
מגניב לה נשיקה וטפיחה על הטוסיק, היא בעצמה מגיבה בצהלה.. "הכנתי לנו מלא אוכל טעים , חבל שאין חלב עיזים" היא אומרת ,"יש כאן ישוב קרוב עם מחלבה , אקפוץ להביא" אני אומר, והחיוך שלה קורן..
עולה לרכב עם הכלבה, השמש מחממת את השמשה הקדמית והכל מלא אור.. כיף של שבת בבוקר, בדרך אני רואה שהפרדס של התפוזים מלא מלא בפרי אומר לעצמי בראש" זה זמן טוב להגיע הנה".
מוצא את המחלבה, מביא עוד כמה גבינות וחוזר.. הבית מלא חום של עשייה וריחות של לחם וחמאה.
היא כולה קורנת משמחה שהגעתי חזרה.. "גבוהה ואצילית, מלאה במקומות הנכונים, חיוך לבן, עור לבן, שפתיים רכות, שיער מתולתל, זוג עיני חתול ואפון קטנטן, מתחת שפתיים ורודות עם קמטי חיוך מסביב ושתי גומות חן.."
יושבים לאכול.. היא קרובה אלי.. מחכחת את הרגליים החשופות שלה בי ושואלת.. "תיכננת משהו להיום?" "ראתי את שדה התפוזים בדרך למחלבה, אני רוצה שנטייל שם היום, אז את תארגני אזה שמיכה גדולה, אארגן לנו קפה ועוד כל מיני שטויות ונצא קצת ברגל.. את אני והכלבה".
האוכל היה נפלא.. טעים , חם ופיקנטי אומר תודה ומתחילים להתארגן.. יש שמש בחוץ חבל לבזבז 😄
יוצאים רגלית.. אני לא סיפרתי שהבאתי כמה חבלים וגם שוט.. יש קולות של ציפורם באוויר, האווירה חמה ומטעינה אותנו באנרגיות של שמחה, הכל רגוע.. מדברים בנעימים והיא קונה אותי עם החיוך שלה כל פעם מחדש..
נכנסים לשדה, רחוקים מכל עין, שקט.. רואים כמה תנים שלא מבינים מה אנחנו עושים שם..בזווית עין אני מבחין במקום שיש בו עץ עזוב, לא קשור למקום.. הולך לכיוונו והיא אחרי,] "העץ הזה מיוחד" אני אומר "נכון, יש עליו הרבה שמש ושקט כאן לגמרי " היא עונה..
זה הזמן לקפה.. פורסים את השמיכה על מצע של דשא שהתייבש והתחילו לראות בתוכו קצוות ירוקים..
בואי יש לי הפתעה בשבילך אני אומר, היא מתקרבת.. אני מנשק אותה ומכסה לה את העניים עם הטי שירט שלבשתי.. ידים קדימה אני אומר והיא מושיטה קדימה..משאיר אותה לבושה רק עם החולצה, השמש מחממת נהדר.. חבל אחד עולה לענף הקרוב ואני קושר לה איתו את הידיים למעלה, מפשיט אותה מהמכנס ומסדר את השמיכה מתחת לרגליים שלה.. היא נשארת רק עם תחתון שגם אותו אני מפשיט ממנה... הגוף שלה בוהק בשמש היא מוציאה קולות של נשימות עמוקות במטרה להירגע.. מתחילה לשאול שאלות, אני עונה ברוגע, מוציא חבל שני וקושר לה כל רגל בפישוק רחב.. כל תזוזה שלה מפעילה לחץ על הידיים והיא נאבקת לשמור על השיווי משקל..
בא אליה מאחור, מנשק אותה בישבן, מריח אותה מקרוב ומתמקם מולה...
חופן את שדי הפלא שלה בידיים שלי.. היא מנסה למצוא אותי במרחב , עם עניים מכוסות, מוציא את השוט ולאט לאט מתחיל ללטף לה איתו את הירכיים הפנימיות שלה.. ליטוף הצלפה ליטוף הצלפה... מתקרב אליה כך שיד שמאל חופנת לה את הדגדגן בזמן שיד ימין עם השוט מפנקת לה את הישבן ואת החלק האחורי של הירכיים, היא רטובה וזועקת בחולשה, מידי פעם אני שמומע קול עמוק יותר של אנקות עונג.. אני לא מרשה לך לגמור אני אומר.. היא נמצאת במצוקה "אבל אני קרובה", לא מרשה לך.. מגביר את הלחץ על הדגדגן.. היא מתמודדת יפה "אני לא יכולה יותר".. אני מנתק את היד ממנה.. נותן לה לנשום, בונה לה את האורגזמה... עושה סיבוב סביבה.. מחליף ידיים ומצליף לה על השוקיים.. קשה לה, היא מאבדת שיווי משקל... מחדיר שתי אצבעות לתוכה ולוחש לה שאני מרשה לה לגמור בספירה לחמש.. ואז היא גומרת בצעקת עונג,מתכווצת לי על היד.. נותן לה ללקק את עצמה ממני, מרגיש שהיא קצת חלשה אז מפרק את הקשרים מהרגליים, מתמקם מולה ומשחרר את החבל מהענף, היא נופלת על הכתף שלי בעדינות, מרים אותה ומשכיב אותה בעדינות על השמיכה.. הופך אותה ומותח את הידים שלה קדימה.. מצמיד לה את הרגליים וקושר גם את הירכיים אחת לשניה..
היא מרימה את הישבן באוויר ואני חודר אליה.. מזיין אותה בלהט שיד ימין שלי משחקת לה בדגדגן... היא מתכווצת ורוצה לגמור, אני עוצר.. בונה לה שוב את האורגזמה.. חודר אליה במהירות משתנה, מקבל ממנה אותות בצורת קולות שהיא שוב עומדת להגיע לשיא ואני עוצר..
הופך אותה על הגב.. מרים לה את הרגליים למעלה... אצבע מטיילת וחודרת לה לתחת, אני שומע אותה מייללת.. אצבע שניה חודרת לתחת .. היא מתכווצת עליה, מכניס זוג אצבעות נוספים אל הכוס המזמין והיפה שלה.. ומזיין אותה עם האצבעות.. היא קרובה שוב, אני עוצר.
חודר אליה עם הזין שלי.. תופס לה את השיער ומושך לה את הראש לכיווני בכל חדירה.. מזיין אותה חזק ואז היא מתחילה לבכות.."תן לי לגמור".. עוצר שוב.. וככה ממשיכים, איך שהיא קרובה אני עוצר.. היא מתחילה לרטוט בלי כל מודע... הופך אותה שוב על הבטן.. הפעם בדוגי.. מושך לך את השיער אחורה וחודר אלייה.. הגוך שלה מתקמר.. אני לוחש לה באוזן שזה הזמן לגמור... אחרי דקותיים היא מתפרצת בשיא, מתכווצת ונשכבת רפוייה על הרצפה, הגמירה שלה כל כך חירמנה אותי שהוצאתי את הזין שלי ממנה.. הבאתי את הראש שלה קרוב אלי והיא שתתה את כל כולי..
משחרר אותה מהחבלים, מנשק את כל גופה..מרגיע אותה, מסיר לה את כיסוי העניים.. היא ממצמצת קלות, מנשקת עמוקות.. נשכבים בשמש כמו זוג חרדונים..
הכלבה לא מבינה מה קורה סביבה אבל עושה את העבודה שלה ומאפשרת לנו שעה של שמש ושקט..
(לא עשיתי הגהה .. כך זה יצא, אם יש טעויות כתיב אתם מוזמנים לשמור אותם לעצמכם)

לפני 12 שנים. 23 בנובמבר 2011 בשעה 5:20

[url]

לפני 13 שנים. 20 בנובמבר 2011 בשעה 16:35

מה עושים עם שיר שנדבק ולא יוצא מהראש??
מדביקים אחרים 😄
[url]

לפני 13 שנים. 16 בנובמבר 2011 בשעה 18:35

טועים, טעות , טעינו.. אמרו הגשש וזכו לקבל חיוך עצום מכולנו.
מה שלא מצחיק זה שאנשים סביבנו פשוט לא יכולים להודות שהם טעו.
הרי זה יפגע להם באגו, ברמת הדרג שלהם, והכי גרועה זה יפגע להם בגאווה.. באסה שיש לפעמים סביבי אנשים חלשים.
הפעם זה לא מישהו קרוב אבל "ברגע ששוחים עם כרישים תצפה לזה שהם ינשכו אותך".. כך אמרה סמנכ"לית אצלי בעבודה..
חבל שהיא לא מכירה.. הרי אני אוהב לשחות עם כרישות ..
כרישה יפה, הרצפה חלקה חייבים לשים כאן משהו נגד החלקה ובהקדם האפשרי.. כך אמרתי.
"לא עניינך, אדאג לזה מחר" היא ענתה, "לא, תדאגי לזה עכשיו, מישהו עוד יחליק וישבור משהו".. עניתי.
"טוב שאני לא מקבלת הוראות ממך" ענתה, "תראי, אשלח מייל לאחזקה ברשותך, נדבר על זה אחר כך".. מסתובב והולך..
שניה אחרי זה הגברת במלוא הדרה מחליקה על העקבים ושוברת את היד ב4 נקודות שונות..
ביליתי איתה עד עשיו בבית החולים.. תודה לא שמעתי,טרוניות שמעתי לרוב.
מזל שיש רופאות נחמדות. 😄
[/url]

&feature=fvwrel
לפני 13 שנים. 10 בנובמבר 2011 בשעה 15:39

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4146224,00.html