היום אני חושב עליכם יותר מתמיד.
חושב עליכם ועל מספרי המוות שעלו בגורל.
הלכנו יחד מאוחדים כגזע עץ שאוסף אליו שורשים מכל צד.
מי בראש , מי באגף, מי עם משקל גוף נוסף, מי דרוך ומי כובש את החשש.
שהינו יחד בבטחה, צחקנו יחד על התנועה, דיברנו על האהבה ומצאנו את עצמנו מעבירים דאחקות על ה"דובה הגדולה".
תהינו איך יוצא לנו תמיד לוותר על חופשה, איך זה שאנחנו נמצאים יחד באותה גומחה, איך זה שתמיד יש את ליל הכוכבים שקורה לנו אל חיקו..
בית,בית הוא איפה שהלב נמצא הייתה האימרה השגורה אז בואו נתנדב להשאר עוד שבת כי אולי הפעם, אולי הפעם נמצא את יעודונו בתנועה.
אורות , הבזקים, רעמים, גשם של מתכת.
חזרנו, חזרנו יחד מאוחדים כשורשים של עץ שאוסף אליו גם את אלו שנגדעו.
ביקשנו קצת עזרה ונתתם לנו תוך כדי תנועה.
אולי נגדעתם, אולי נקטפו חייכם.
אולי עלו מספרי מזלכם.
אבל נוכחתם.
לא הלכתם.
אתם נוכחים אתמול, היום וגם מחר.
ת.נ.צ.ב.ה
