לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Dark Place Alon

שם באפלה
לא ברור
לא מוסבר
אבל בטוח
לפני 13 שנים. 11 בנובמבר 2011 בשעה 13:14

הוא אומר שאוהב לראות אותי מלמטה
הוא טוען שהוא גאה בפרי יצירתו
שהוא לא מאמין עדין שהתהפכנו
מחבק את רגלי
עושה פרצוף
ומתלונן
שלפעמים גם הוא לא מבין מה הוא עושה כאן
אבל טוב לו מלמטה
מלטף אותי מלמטה למעלה
מביא את ישבנו לפני
לקבל עוד הצלפה עוד סטירה אולי חדירה הפעם?
הוא כלכך דרוך ומוכן לכל אשר יעלה בגורל ישבנו

לפני 13 שנים. 9 בנובמבר 2011 בשעה 23:09

לפחות נילך לישון עם חיוך 😄
משועשעת פשוט כך
מחר חוזרים לשגרת הבילוים :D

לפני 13 שנים. 8 בנובמבר 2011 בשעה 8:02

מה אני עושה לא בסדר
איך זה שתמיד יש בנינו קצר
ואיך זה קורה? ולמה...
הרי כבר הינו ביחד
ואולי זה בגלל שאתה לא רגיל להיות בשבילי
אולי כי פעם היתי בשבילך
איך מתגברים על כל זה?
אני שונאת לריב איתך!!!
ועוד בכלל מאז ששמעת על הסיפור עם ההוא
ההוא,שאני רוצה אותו
אתה כועס, יאינך רגיל שיש מישהו לפניך
אבל מה לעשות...לא ממש בחרתי אתזה
אני מקווה שתבוא היום מפויס
אפילו לא תזכיר שאתה כועסוהכל יסגר

לפני 13 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 14:42

באלי תחת ישבן טוסיק אחוריים אן איך שלא תקראו להם
של אישה/גבר זה לא משנה
מבחינתי זה:
תתכופף, תתכופפי ,תתכופפו ,תתכופפנה
תסתובב, תסתובבי, תסתובבו, תסתובבנה
תשכבי על הבטן, תשכב על הבטן תשכבו על הבטן תשכבנה על הבטן
או כל פעולה שתגרום לישבן שלך/ שלכם/שלכן להיות מוכן לנגד עיני לכל דבר שיעלה בראשי האפל
48 שעות ללא הצלפות
זה לא בסדר ממש לא בסדר

לפני 13 שנים. 29 באוקטובר 2011 בשעה 8:07

הוא ראה את כל מה שהיה
הוא ישב בפינת הבר לא התערבב יותר מידי
רקד קצת חייך לכמה בשביל להיות נחמד על תטעו הוא לא
הוא יודע אותי היטב כל פיסת אפלה ואור בי
את הדרך שבה אני מצליפה את החיוך שיש לי אחרי הענקת סטירה
אתה האהבה לכוח ולאכזריות את הפילפליות שלי וההיפרקטיביות שלי
הרי זה הוא שאסף אותי עליו והנחילה בי ידע כדי שאפיק מעצמי את המיטב
הוא מכיר אותי היטב איני מסתירה דבר מימנו הוא קורא אותי כמו ספר פתוח
ספר תינוקות שיש בו שלוש מילים ואת השאר מבינים מהתמונה
הוא הזהיר אותי מראש
הוא כבר ידע את התוצאה מראש. הוא מכיר אותי.
והוא שלח את שליחו כדי להיות בטוח במחשבותיו
ואני שראיתי אותו מתבונן מהצד
גררתי את שליחו וטענתי בפניו את מעשי
והוא שעתה קיבל אישור למחשבותיו
סימן לשליחו שינסה להוציא אותי משם
אבל אני מורדת בו ובעצמי
ומרגע לרגע הדברים התגלגלו ואני ממש געשתי
הכל הצתבר בתוכי
והוא כבר לא יכל לסבול זאת שלח את שליחו
ובפיו אמירה של היכן הדברים שלך אנחנו הולכים
ואני זאת אני...ולא מחלקים לי הוראות
והוא זה הוא...הוא כבר יודע אותי היטב
הוא כבר יודע שאני עברתי את הגבול של השליטה העצמית
שאני עוד שניה אתפרץ
אבל אני בשלי רוקדת ורוקדת מנסה להתעלם מהנעשה סביבי
והוא כבר לא יכול בתור צופה מהצד הוא כבר סובל את סיבלי
הרי אנחנו מכירים כבר 5 שנים והוא מרגיש את תסכולי
והוא עצבני עליי וניגש בעצמו מקיף אותי ומגיח כל פעם מצד אחר
הוא מביט לי בעיניים ואני כבר יודעת מה כוונתו להגיד אבל הוא שותק ונעלם
בתוך הקהל הגדול בתוך צלילי הרוק המוכר
השתיקה שלו צורמת יותר מכל דבר
הוא מקווה שאני יבין לבד שזמני ללכת הגיע
ואז הוא מגיח מאחורי אני מסתובבת. לא מופתעת כלל
ואני כבר יודעת שזה הוא והוא מביט בי שוב בצורה קרה
רוקד קצת מפזר ״חיבה״ מתקרב ולוחש לי
פשוט טיפשה
ממש פשוט טיפשה
והמילים שלו בראשי גוברת על המוסיקה על ההמולה
זה מסחרר אותי והכל נסגר עליי ואני חנוקה
ואני לא יכולה להוריד מפני את הבושה
מתישבת לי בצד ואני מתבוננת בנעשה
הוא צודק כרגיל
פשוט ממש טיפשה
ואני מזמינה לי שתיה מדברת קצת עם מכרים
לא מעזה אפילו לזרוק מבט לחפש את ההוא
כי אני כבר יודעת זה יגרור עלבון נוסף
שאני לא אעמוד בו
אני ניגשת לשרותים והוא אחרי והוא מונה בפני את הטעיות שעשיתי
ואני שותקת ומקשיבה כי הרי הוא יודע אותי יותר טוב מאחרים
ולפעמים יותר טוב מימני
והוא מדבר ועיניי כבושות בריצפה והוא מונה את הטעיות אחת אחת לא מפספס אפילי פרט
ואני מרגישה כלכך קטנה הוא מחבק אותי הוא יודע שאני צריכה ונעלם משם
וכולי אסירת תודה לו על שעשה
על שהוביל
שהוא לא מרפה
על ההכוונה
על החיבוק
על ההדרכה
על הסבלנות
על הדאגה
על העלבון
על החוסר חמלה ( ככה אני לומדת טוב יותר)

הפוסט הזה מוקדש לך אדון האפלה ונכתב כבקשתו וכעונשי עלזה שאיני הקשבתי לו
גברת אפלה.

לפני 13 שנים. 28 באוקטובר 2011 בשעה 12:12

פשוט טיפשה
טיפשה פשוט
ממש פשוט טיפשה
טיפשה פשוט ממש
פשוט ממש טיפשה
ממש טיפשה פשוט
טיפשה ממש פשוט
פשוט טיפשה ממש
עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב

לפני 13 שנים. 23 באוקטובר 2011 בשעה 23:59

איך עוברים עליי ימים על גבי ימים
עם היו יודעים...אם רק היו יודעים
היו חושבים שאני בודה הכל מלבי
שראיתי את זה באיזה סדרה או סרט
שאני סתם מדמיינת שזה קורה
שזה סתם זמן שעובר...
אבל זה אמיתי
מחושי
ומי שחושב שזה סרט
אז זה סרט ממש אבל ממש טוב
אם אפקטים מעולים ,בתלת מימד

לפני 13 שנים. 23 באוקטובר 2011 בשעה 0:41

זה מתחיל להיות ברור יותר
זה מתחיל להיות קשה יותר
זה מתחיל להיות מסובך יותר
אוף זה כבר בלתי נסבל
אני לא בטוחה לאן זה יוביל אותי
אבל מישו יפגע...חזק מאוד

לפני 13 שנים. 22 באוקטובר 2011 בשעה 5:20

משובך בהחלט..
תודה
אתה זה שמחזק אותי
תודה

לפני 13 שנים. 21 באוקטובר 2011 בשעה 20:32

ואנחנו בחדר האור עמום
כבר קשרתי אותך לפני לא חזק מידי
כדי לתת לך את האפשרות לזוז מעט
לשנות תנוחה אבל לא יותר מידי
לזוז טיפה... אבל לא להגיע עליי
ואני נוגעת בך בדיוק איפה שצריך
לא מלטפת מידי לא שורטת מידיי
ואתה מטוח לא בטוח מה הולך להיות
ואני מכסה את עינך בבד שחור
"ברוך הבא לאפלה"
אתה בטוח לא ממש מבין
"אל תדאג רק הבאתי כמה נרות, שיהיה רומנטי"

אחחח מצב רוח בשמיים