נכון שלא אהבתי אותו.... (את ארוסי לשעבר)
טוב שעצרתי את זה בזמן
כמעט עשיתי את השגיאה הכי גדולה שלי...אבל הדרך שבה זה ניגמר...זה רמס אותי אכל את כל הכוחות שלי
גם ככה זו היתה תקופה לא קלה.המרחק מהארוס שגרם לבעיות הריבים החזורים ונשנים אם המשפחה בגלל הארוס..המחשבות האלו שאני אתחתן אם מישהו
שאני בכלל לא אוהבת (קברתי את זה אם מחשבות שאהבה באה עם הזמן,והזמן מרפא את הכאב, חשבתי שזה פיתרון שככה אני אשכח את B.Y למרות שזה גרם להפך המוחלט)
עברו 4 חודשים מאז הפרדה הזו
וזה נמצא בכל מקום
בין השתיקות,בין הסדינים,בין השורות והמילים,בחלומות בפחדים משתקף לי מול העיינים בכל מקום, כתוב לי על המצב "בוגדת"
וזה השאיר צלקת צלקת ממש מכוערת
לא מצליחה לשקם אותה
לא מצליחה לעקל את הבגידה הזו בעצמי
אף אחד לא אשם
רק אני
זה כואב
ואם לא הייתי מתעוררת
הייתי עכשיו שם בחו"ל בבית שאני לא רוצה להיות בו
אם אדם שאני בכלל לא אוהבת
וזה לא היה הולך לשום מקום
זה תמיד היה נמצא שם
מתחת לאדמה בקירות בשתיקות בדיכאון בכאב בתיסכול
והפחד הזה שרודף אותי שולחש לי בשקט
בוגדתת בוגדדתת
בכל פעם שאני אפילו חושבת להתחיל מחדש
כואב
החלטתי לעשות הפסקה מהכל..מכולם...גם מזה שאני אוהבת.אני חייבת להיתאפס. זה לא יכול להימשך ככה יותר!