לפני 14 שנים. יום שני, 3 בספטמבר 2012 בשעה 16:10
היום הבנתי שפתחת לי את המחושים* למתיקות
עד שהגעת הייתי עיוורת לזה, ועכשיו אני רואה אותה בכל מקום....
*כמו של שאבי השבלול, כמו של פרפר או דבורה המחפשים צוף
ורוניק = אהבה
קבלו אותי הכי נקי שיש
לפני 14 שנים. יום שישי, 24 באוגוסט 2012 בשעה 19:47
אחרי יומיים מכוייפים במיוחד...
טיול בירושלים עם האיטלקים וערן שהוחלט מהרגע להרגע
הליכה איטית (שקולה ומדודה כמו טורבו מאובק) ונעימה בנחלאות, קצת שוק מחנה יהודה וקינוח בהופעה של של חבר באיזה בר מקסים.
סיימנו את הערב שתויים אך מרוצים...
יום למחרת החלטתי להישאר ולטייל לבד בעיר העתיקה, והתגלגלתי לעיר החטאים תל אביב לקפה אצל תומר וצ'יל האוט עם לירקה.
והיום.... ועכשיו... נכנסתי לרגיעה....
כל הגוף כואב (אני סוחבת איזה כאב גב שמציק לי כבר שבוע...) כאילו רק עכשיו יש לי את הזמן להרגיש בכל המכאובים....
לרווקים שבינינו יש את הרגעים האלו... שאתה לבד עם עצמך בלי אף אחד שיעסיק אותך, בלי אף חוטם לנגב, ראש ללטף או להניח על כתף,
מין כיס של מלנכוליות בחיים העמוסים כל כך.
מנסה לא להגיע לשביזות יום א' מוקדם מידי.... אבל לפעמים היא מתגנבת לה בשקט בשקט
ואז כדי להפיג אותה אני הולכת לבריכה או לחברים או סתם מקשקשת בפון עם חבר רחוק...
ולפעמים אני נותנת לתחושה הזאת לעטוף אותי, מין לאוט נעימה שכזאת
לרבוץ על הנדנדה בחוץ ולראות את העננים זזים עם הרוח והשמש לאט לאט נעלמת ונהייה קריר יותר
בלי ספר או מוזיקה, או משהו שיסיח את דעתי, רק המחשבות שרצות בראש יחד עם העננים
ולפעמים בא לי לספר את זה למישהו ולקוות שהוא יבין...
לפני 14 שנים. יום שבת, 18 באוגוסט 2012 בשעה 19:24
10 ימים
החמור עדיין חמוץ ומסריח
ומים מתוקים.... אוי.... מממ...כמה טעים....
ככה סתם שתדעו....
לפני 14 שנים. יום שישי, 10 באוגוסט 2012 בשעה 9:00
מים מתוקים הפכו תפלים
וחמוריקו החמיץ ונהיה מסריח....
לפני 14 שנים. יום רביעי, 8 באוגוסט 2012 בשעה 19:46
כולם זונות!
לפני 14 שנים. יום שלישי, 7 באוגוסט 2012 בשעה 16:08
נו! אמרנו משהו חד פעמי וכייפי....
אבל בא לי עוד! רוצה עוד! רעבה לעודדדדדדדדדדד מהמתוק מתוק הזה
לפני 14 שנים. יום ראשון, 29 ביולי 2012 בשעה 13:07
גם לו היה כיף? כל שערה הייתה במקום? ואיך היו הגניחות שלי...? הריח שלי היה נעים?
הגוף שלי יפה בעיניו?
למה אני חייבת לחפש את הפגום?
למה לא לתת לזה להיות מה שזה?
לפני 14 שנים. יום שבת, 28 ביולי 2012 בשעה 18:35
ברגע שמרכיב ה"מה יהיה בעתיד, לאן זה יוביל" וכו, ירד מהפרק נשאר רק הכיף, ושם אני רוצה להיות, בלי כל הלחץ הסמוי או הגלוי מפני העתיד.
רכבתי על הגל הנעים שהמתוק מתוק נתן לי ועכשיו יש עצב מתקתק וחשק לעוד...
לפני 14 שנים. יום שישי, 27 ביולי 2012 בשעה 21:18
איזה כיף היה אתמול
לא יודעת לאן אם בכלל זה ילך
אבל אתמול היה כל כך כיף ושום דבר לא יכול לקחת ממני את החוויה
😄
לפני 14 שנים. יום ראשון, 22 ביולי 2012 בשעה 20:16
הגעתי למסקנה שאני פשוט לא יודעת איך לעכל אותך
לא יודעת אם לירוק או לבלוע...