|
|
|
הגוף...
הריח...
ואיך שהוא מנגן על הגיטרה...
הכל גורם לי להתאהב בו.
המחציל החתיך עם הפס הלבן
היה אצלי אתמול בלילה
התמסר לי כמעט בשלמות, הגוף שלו מתחת לידיים שלי היה נעים, הקולות הקטנים שלו...
הפס הלבן הזה בין בגד הים לגוף...מקום ששמש לא נגעה בו...
ממ... יאמי....
נורא בא לי עליו....
אבל המציל החציל (או בקיצור מחציל) קצת קבב ולא שם זיין
זהו מחר בבוקר
עוד קצת
סבלנות
חזק ואמץ
במצב כפית כבר כמעט שלושה ימים
פתעום המעבר כל כך קרוב, אני קצת מפחדת.
שנים שלא גרתי שם, אני השתנתי וגם הם.
צריך להכיר מחדש.
הקיץ כל כך יפה בקיבוץ, זה מזכיר לי את איאן ושכמותו.
ופס הקול של הקיץ הזה הוא ללא צל של ספק שירים של מאיר אריאל,
אגדת דשא
זרעי קיץ
בצהרי יום
שלל שרב
וגם שיר אהבה בדואי שמאיר לא כתב אבל מתאים גם כן
ממש בקרוב אני עוברת
ואני ממש גרועה באריזות
מרגישה את התסכול עולה במעלה הגרון
ה צ י ל ו ! !
סבלנות אפס!
שמעתי יללות של גור חתולים
הלכתי בעקבות המיאו קורע הלב, הגעתי לרכב שבעליו מדבר בנייד ומנסה למצוא את החתול. שאלתי אותו איפה החתול ואמר שמתחת לרכב, התקופפתי ולא ראיתי שום חתול.
אמרתי לו כדי שתפתח את מכסה המנוע. הוא פתח ושם ישב לו חתול פיצי מילל בקול גדול. לקחתי אותו הביתה. הוא כל כך מפחד ואפילו נשך אותי, הוא מילל ובוכה ונרגע רק שאני עוטפת אותו בשמיכה ומחבקת אותו.
אין לי מוזג אם זה זכר או נקבה אז החלטתי לקורא לו "הם"
אני עייפה נורא!!!
לא יכולה ללכת לישון. מתרגשת מאוד.
צעד אחד לכיוון החלום כבר כמעט הושלם.
ככל הנראה בראשון ביולי אני אצע לדרך חדשה.
