אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ורוניק = אהבה

קבלו אותי הכי נקי שיש
לפני 18 שנים. יום שבת, 30 באוגוסט 2008 בשעה 18:45
הגוף...
הריח...
ואיך שהוא מנגן על הגיטרה...
הכל גורם לי להתאהב בו.



המחציל החתיך עם הפס הלבן
היה אצלי אתמול בלילה
התמסר לי כמעט בשלמות, הגוף שלו מתחת לידיים שלי היה נעים, הקולות הקטנים שלו...
לפני 18 שנים. יום שישי, 22 באוגוסט 2008 בשעה 9:40
הפס הלבן הזה בין בגד הים לגוף...מקום ששמש לא נגעה בו...
ממ... יאמי....
נורא בא לי עליו....

אבל המציל החציל (או בקיצור מחציל) קצת קבב ולא שם זיין
לפני 18 שנים. יום חמישי, 26 ביוני 2008 בשעה 19:11
זהו מחר בבוקר
לפני 18 שנים. יום שבת, 21 ביוני 2008 בשעה 18:34
עוד קצת
סבלנות
חזק ואמץ
לפני 18 שנים. יום שלישי, 17 ביוני 2008 בשעה 17:06
במצב כפית כבר כמעט שלושה ימים
לפני 18 שנים. יום שבת, 14 ביוני 2008 בשעה 17:16
פתעום המעבר כל כך קרוב, אני קצת מפחדת.
שנים שלא גרתי שם, אני השתנתי וגם הם.
צריך להכיר מחדש.

הקיץ כל כך יפה בקיבוץ, זה מזכיר לי את איאן ושכמותו.
ופס הקול של הקיץ הזה הוא ללא צל של ספק שירים של מאיר אריאל,
אגדת דשא
זרעי קיץ
בצהרי יום
שלל שרב
וגם שיר אהבה בדואי שמאיר לא כתב אבל מתאים גם כן
לפני 18 שנים. יום שני, 9 ביוני 2008 בשעה 20:21
ממש בקרוב אני עוברת
ואני ממש גרועה באריזות
מרגישה את התסכול עולה במעלה הגרון
ה צ י ל ו ! !
לפני 18 שנים. יום שלישי, 27 במאי 2008 בשעה 18:42
סבלנות אפס!
לפני 18 שנים. יום שלישי, 20 במאי 2008 בשעה 18:19
שמעתי יללות של גור חתולים
הלכתי בעקבות המיאו קורע הלב, הגעתי לרכב שבעליו מדבר בנייד ומנסה למצוא את החתול. שאלתי אותו איפה החתול ואמר שמתחת לרכב, התקופפתי ולא ראיתי שום חתול.
אמרתי לו כדי שתפתח את מכסה המנוע. הוא פתח ושם ישב לו חתול פיצי מילל בקול גדול. לקחתי אותו הביתה. הוא כל כך מפחד ואפילו נשך אותי, הוא מילל ובוכה ונרגע רק שאני עוטפת אותו בשמיכה ומחבקת אותו.
אין לי מוזג אם זה זכר או נקבה אז החלטתי לקורא לו "הם"
לפני 18 שנים. יום רביעי, 14 במאי 2008 בשעה 18:40
אני עייפה נורא!!!
לא יכולה ללכת לישון. מתרגשת מאוד.
צעד אחד לכיוון החלום כבר כמעט הושלם.
ככל הנראה בראשון ביולי אני אצע לדרך חדשה.