|
|
|
יש לי אהבה חדשה
קוראים לה מאגי והיא לברדור מעורב עם עכבר.
מקסימה ועדינה ומתאימה בדיוק להורים שלי.
אמא שלי מחבבת אותה וזה הכי חשוב כי בסופו של דבר היא זאת שמטפלת בה.
אני כבר מחכה לסופ"ש כדי לראות אותה.
בצרוף מקרים הזוי בדיוק אתמול לקחתי את הספר "סלמון הספק" של דאגלס אדמס מארון הספרים והסתבר לי היום שיום השנה למותו הוא 11 במאי
הזוי...
סופר שאני מאוד אוהבת והספר הראשון בסידרת המדריך לטרמפיסט בגלקסיה תמיד אצלי שאני טסה לחו"ל, סוג של תנ"ך, אני פונה אליו בשעות מצוקה ומוצאת בו משפטי מפתח מאוד יעילים כמו המשפט האל מותי "בלי פניקה"
הלואי והיה חי והייתי יכולה לפגוש אותו לכוס תה או ג'ין וטוניק באיזה פאב בלונדון
תודה
היה נחמד היום
למרות שמתה לי הטלויזיה והיום התחיל מלנכולי היה לי מאוד מעניין בכלוב
שיחות בצ'ט והודעות אדומות ובלוגים ופוסטים
היה מרענן מאוד
שזה נדיר למצוא את זה פה אבל מצאתי
שוב תודה
קצת לבד לי עכשיו
מלנכולי משהו
מצד אחד לא מוצאת את עצמי מבחינה חברתית - ככול הנראה אף אחד מתחת לגיל 35 לא מוצא את עצמו מבחינה חברתית , כי פשוט אין חברה.
ומצד שני הירוק, השקט, האנשים המעטים שכן אפשר לקרוא להם חבר'ה, ותחושת הבית.
"פורסם לפני 55 ימים ב - 7 במרץ, 2008 בשעה 15:07
יש החלטה מטרה וחלום
עכשיו צריך לפרק את המטרה לגורמים שיהיה יותר קל
עשיתי חלקית את השיעורי בית אבל יש לי עד יום ראשון להשלים את המשימה
בהצלחה לי
וסליחה שלא הייתי ברורה
בקרוב זה יהיה יותר מובן"
אז דברים זזים!!! יש התקדמות!!!
היה לנו פעם סוס בשם "כובש" הסוס היחיד שלא היה מסורס שהיה נוהג לנשוך את כל מי שהתקרב אליו
בולשיט אחד גדול!!!
שוב דיון על שפחות טוטאליות ומה זה אומר להיות שפחה טוטאלית ומי שיפחה טוטאלית והרצון להיות שפחה טוטאלית...
בא לי להקיא!!!
אני כל כך שמחה שצחוק עובר בגנים.
קיבלתי את הצחוק של אמא שלי, צחוק מתגלגל משוחרר, שכל הגוף צוחק.
והיום שמתי לב שגם דודה שלי ובני הדודים שלי צוחקים ככה!
אני מקווה שגם הנכדים והנינים שלה צוחקים ככה.
הצחוק שלנו מדבק ושמח ואמיתי, מכל הלב. ואנחנו אוהבים לצחוק,
לפעמים עד דמעות.
מעדיפים לצחוק במקום לבכות.
אני, אביבה* והזנב** הלכנו לחצי חינם לעשות קניות לחג. הזנב היתה נורא איטית ומזדנבת אז אני ואביבה החלטנו להפרד ממנה ולעשות סיבוב לחיפוש אפים (אביבה סוטה - יש לו פטיש לאפים גדולים ונישריים, של נשים כמובן). עדיף שיהיה טרי ומחובר לאישה צעירה ויפה.
לאחר סיבוב ארוך ובלי יותר מידיי הצלחה במציאת האף המושלם לאביבה. התחלנו במשחק "חפש את הזנב" הוא מבוסס על המשחק/ספר של וואלדו (נדמה לי שזה שמו) עמדנו בקומה השניה וחיפשנו בין אלפי האנשים שבאו לעשות קניות לחג, מצאנו אותה, החלפנו כמה מילים ושוב יצאנו לסיבוב אפים כדי לאבד אותה. והפעם נשארנו בקומה למטה.
החיפוש הפעם היה יותר מעניין, נהפכנו לדמות במשחק. וחשוב לציין שניצחתי במשחק.
והזנב/וואלדו? בכלל לא היתה מודעת למשחק ורק דאגה לביצים שלא ישברו...
*אביבה - חברי הטוב, זכר, גבר ולא אישה.
**זנב - אמא של אביבה
שכחתם שיש לי יום הולדת היום?
