כל פעם שכאב שלחתי נשיקה
כל פעם שלא יכולתי לשאת אותך יותר שלחתי נשיקה
ועכשיו אתה אומר שהתבאסת עלי...
לך תזדיין!
כל פעם שכאב שלחתי נשיקה
כל פעם שלא יכולתי לשאת אותך יותר שלחתי נשיקה
ועכשיו אתה אומר שהתבאסת עלי...
לך תזדיין!
אתה יודע?
פתאום עברה לי מחשבה בראש... חבל שהזדיינו
כי אם לא היינו מזדיינים אז לא היית מדביק אותי בחולרע
ואם לא היינו מזדיינים לא היה אכפת לאשתך והיינו יכולים להיות חברים
ואם לא היינו מזדיינים הייתי יכולה להיות לידך מבלי להרגיש חרא על זה שהפסקנו להזדיין
ואם לא היינו מזדיינים הייתי יכולה לדבר איתך
ואם לא היינו מזדיינים לא הייתי כל כך מתגעגעת לגוף שלך
ואם לא היינו מזדיינים לא הייתי כועסת עליך כל כך
ואם לא היינו מזדיינים אולי לא היה לי כל כך אכפת
ואם לא היינו מזדיינים אולי לא הייתי חושבת על עצמי שאני כל כך פטטית
עברו שנים מאז הפעם האחרונה
לא הרבה השתנה
מוזיקה מעוסה ואנשים שיכורים
מתחבקים מתנשקים
כמו אז גם עכשיו מבטים חלולים
כמו אז גם עכשיו לא מצאתי את עצמי בקהל החוגג כאילו חוגג את החיים
פה ושם היה ניצוץ ועניין
ישבתי, צופה על המתרחש ולא הצלחתי להתחבר
אולי הזדקנתי? אולי קשה יותר לרגש אותי?
אולי חיי הבדסמ היום שטוחים יותר? אולי הכל נעשה למראית עין?
פגשתי והכרתי אנשים נחמדים, אבל לא הצלחתי להתחבר לאוירה הכללית.
רק רציתי הביתה
שוכבת על הבטן מול המחשב
החרמנות נכנסת לאט
מתגברת עד לבלתי נסבלת
ואולי אני לא אדם שמח כמו שחשבתי?
ועכשיו
עצוב
אחר כך
יבוא החיוך
מחפשת אהבה?
לפעמים נראה שזאת מילה גסה במחוזותינו
צריכה עומק, משמעות ואינטימיות
לא רוצה מו"מ על מה אני נותנת ומה אתה לוקח, לא על מה תתן לי בתמורה לגוף שלי.
אתה רוצה גוף? אני צריכה גופנשמה.
זה לא סותר את הצרכים הפיזיים של שניינו אך זה שם את הצרכים הנשמתיים שלנו על השולחן
אויר נקי וקר נכנס למערכת
מרענן ומחדש
היה אש.... היה מים.... אולי הגיע זמן אויר?
כי אדמה זה אני
געגועי לכאב מחרמן
עבר כבר כל כך הרבה זמן
והרגש לא מתכהה
עדיין אוהבת
עדיין מתגעגעת
עדיין נמצא בדם שלי
ולא מצליחה להשתחרר