שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ורוניק = אהבה

קבלו אותי הכי נקי שיש
לפני 11 שנים. יום ראשון, 20 בספטמבר 2015 בשעה 19:26

מישהו שיחבק ולא ישחרר

שאתפתל וארגיש אי נוחות מביכה 

וארגע בזרועותיו

וישחרר כשבאמת יהיה לי די, בלי שאומר לו.

ואתה ידעת לחבק אבל לא אותי 

וההוא מחבק אבל משחרר כשאני מתנתקת ולא מתי שצריך 

 

לפני 11 שנים. יום שישי, 18 בספטמבר 2015 בשעה 20:00

ואם זה לא אפשרי?

 

לפני 11 שנים. יום שישי, 4 בספטמבר 2015 בשעה 21:22
אני: ער? נוכח?
 
א:   כן במשמרת.  מה קורה?
אני: אני בהתחרפנות, מטפסת לי על הקירות
 
א:   מה קרה?
אני: כלום, לא קרה שום דבר ששוה ציון, שדים עולים ומציפים
 
א:    איך הם נראים?
אני: שקופים, לא רואים אותם אבל מרגישה בנוכחות שלהם, 
      יש להם שמות והם מצחקקים כל פעם שאני אומרת את השם שלהם
 
א:   תשאלי אותם מה הם רוצים
אני: שהתיחס אליהם. 
      השמות שלהם: געגוע, תסכול, אמא, לימודים, חוסר יכולת הכלה, ג', אכזבה, הלקאה עצמית
      ויש עוד מלא שלא מכירה בשמם 
אבל הם רצים בהיסטריה וצוחקים עלי. 
      אולי לא עלי, אבל צוחקים.
      דוקרים אותי במחטים או סכינים, לא נותנים לי מנוחה. 
א:   יש כמה אפשרויות להיסחף למחול השדים כמו שאומרים לרקוד איתם
      אבל בשביל זה צריך הרבה אנרגיה שאני לא בטוח שיש לך כרגע.
      או לשבת ופשוט להתבונן בהם לראות אם הם רוצים קפה או איזה פרוסה של עוגת מייפל
      וכשהם מסיימים להגיד להם שאת מצטערת אבל יש לך דברים דחופים לעשות, אז אם הם מוכנים להואיל בטובם ולהמשיך הלאה.
      אני בטוח שהם יעריכו את הכנות.
אני: הם כמו ילדים קטנים... צריך להשכיב אותם לישון. תסתכל על השעה... 
 
 

 
לפני 11 שנים. יום ראשון, 2 באוגוסט 2015 בשעה 20:22

כל פעם שכואב

זה מזכיר לי אותו 

לפני 11 שנים. יום שני, 8 ביוני 2015 בשעה 19:34

מפליצה ללא הכרה

 

לפני 11 שנים. יום שבת, 11 באפריל 2015 בשעה 18:23

מונקי זה בשבילך (וגם בשבילי)

 

אהבה 

שמחה

צחוק

הכלה 

תקוה

אושר

לפני 11 שנים. יום שבת, 11 באפריל 2015 בשעה 12:26

"נהנת" מהאנונימיות שלי פה וכותבת מילים עם תקווה להשתחרר מהן אחרי שהאותיות נלחצות על המקלדת וגולשות על המסך 

 

עצובה 

חסרת חשק

עייפה

מתגעגעת 

בוכה

מתוסכלת 

לא מצליחה להרים את עצמי לעשיית מטלות , נשרה ממני המוטיבציה ללמוד 

יאוש מעצמי ומהעולם  

 

 

 

לפני 11 שנים. יום חמישי, 9 באפריל 2015 בשעה 20:14

היקום אוהב אותי!!!!

הוא לא היה 

לפני 11 שנים. יום חמישי, 2 באפריל 2015 בשעה 21:13

תודי בזה 

את הולכת לשם כדי לראות אותו 

לא כדי לעבוד או כדי להראות שיגרה בלעדיו

לא כדי להוכיח לעצמך שאת יכולה להיות מקצועית גם כשהוא שם 

לא כי את רוצה "לעבוד" וזה טוב לרזומה שלך 

לא כי את רוצה להוכיח לעצמך שאת חזקה מזה והוא כבר לא יכול להשפיע או לערער את שלוותך

התקשרת וכתבת ועשית את זה כי את רוצה לראות אותו....  

כי את קטנה וחלשה ומטומטמת ומתגעגעת ורוצה לראות אותו. 

טוב, נראה איך תהיה "ההופעה", נראה אם תחזרי שבורה ותייללי לאיל, נראה אם זה יערער אותך, נראה אם שוב תתפסי על הקירות...

 

לפני 11 שנים. יום שישי, 6 במרץ 2015 בשעה 18:00

גילחתי רגליים ובית שחי 

ומרגיש לי כמו בזבוז זמן

אבל בא לי על המתוק והמרקם הקטיפתי של שוקולד וזין