יום קשה עבר על כוחותינו
חזרתי מהצפון הבוקר וגיליתי שאחד משניי חתולי חסר.
כמו תמיד טוויטי קיבל את פני שנכנסתי לבית אבל סילבסטר לא. בהתחלה לא חשדתי בכלום, חשבתי אולי הוא מסתתר בחדר של השותפה שלי, אבל לא.
חיפשתי אותו בכל הבית, אבל אין סילבסטר.
ככל הניראה אתמול בערב השותפה שלי יצאה מהבית ולא שמה לב שהוא יצא.
הלכתי לישון לפני העבודה כי הייתי הרוגה מעייפות וחשבתי שאין טעם לחפש אותו עכשיו, הוא בודאי יחזור שיהיה רעב.
לפני שהלכתי לעבודה עשיתי סיבוב מסביב לבניין, אבל אין סילבסטר ואין נעלים.
בעבודה הייתי נורא עצובה וחסרת מוטיבציה, לא כהרגלי.
התקשרתי לאנגלי וסיפרתי שאני קצת עצובה ושסילבסטר ברח.
כשחזרתי הביתה עדיין לא היה סילבסטר וטוויטי נראה נורא בודד.
ואז האנגלי התקשר כהרגלו לאחל לי לילה טוב ולקשקש קצת לפני השינה, אמר שיש לו כמה דברים טובים וקצת פחות טובים לספר לי, בשבוע הבא הוא נוסע לאתונה לכמה ימים וזה אומר שלא נוכל לדבר, וזה עוד יותר אעציב אותי, אבל אז... הוא הפיל את הפצצה...
בסוכות הוא בא לארץ!!!
ל10 ימים ועם אמא שלו להתארח בחג אצל משפחה... אבל יהיה איתי לפחות יומיים!!!!
ואני קופצת משמחה!!!
והלילה אני חושבת שלא אשן הרבה, למרות שיש עוד חודש עד שהוא יבוא.
יווווווווווו הוא בא!!!!
לפני 16 שנים. 26 באוגוסט 2007 בשעה 21:49