צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ורוניק = אהבה

קבלו אותי הכי נקי שיש
לפני 17 שנים. 1 בספטמבר 2006 בשעה 15:41

ישבנו במסעדה, שיחקתי ביד שלו, כניראה הכאבתי לו בטעות, או שזה הציק לו, ולפתע בלי שום הזהרה הוא הוציא את היד ובמין כעס נוראי נתן לי מכה של אגרוף על גב היד, ובכמעט צעקה אמר "תפסיקי! את לא היחידה שבלה בלה...(כבר שכחתי מה זה היה),
אחרי 2 דקות ביקש סליחה והושיט את היד בחזרה אבל אני סירבתי, לא יכולתי לתת לו לגעת בי יותר.
(יש לזה המשיך והתפתחות אבל זה פחות רלוונטי)

אני חושבת שהאגרוף שלו שבר משהו בי, התגובה שהיתה כל כך חסרת פרופורציות למה שעשיתי, שברה בי משהו
אולי את האמון שלי בו?
זה קרה יומיים לפני שחזרתי
ומאז אני לא שקטה, כל נורות ההזהרה וצופרי ההזעקה מצפצפים, שואגים "תתרחקי!!!"
אבל אני נוהגת בזהירות, מזכה אותו מחמת הספק,

בטי בום​(שולטת) - תתרחקי ומהר לאנשים שאין שליטה בכעסים אין גם שליטה בדברים אחרים .
לפני 17 שנים
פייה{O} - מסכימה עם בטי החכמה.
עזבי אותך מזיכויים 'מחמת ספק',
לכי עם מה שהאינטואיציות שלך אומרות לך, זה הכי חשוב.
לפני 17 שנים
הייתי כאן - האיש התנצל בו במקום..
יש כאן מקום לזיכוי.
יתכן ונעלבת מתגובתו ויש מקום לעלבון.
לא להרפות בגלל התפרצות חד פעמים.
בהצלחה
לפני 17 שנים
הייתי כאן - תיקון:
חד פעמית :)
לפני 17 שנים
Templer​(שולט) - נורת אזהרה אדומה!
לפני 17 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - הוא אשם...
גזר דין מוות אני אומר. הסיבה - היותו אנושי.
תעזבו אותי משטויות. "נורות אדומות"... דיסקוטק עשיתם פה.
אנשים הם לא רובוטים.
מזכיר לי לא מעט בנות שברגע הראשון שקצת קשה ישר מרפות ותופסות רגליים קרות.
אז ניוזפלאש - החיים הם לא גן עדן תמידי. כל ה"קטע" זה לדעת להתמודד גם עם הדברים הפחות נעימים. אלו החיים. מנוחת עדן תמידית יש רק אחרי המוות.
זה א'.
ב' - איך אפשר ליעץ החלטה הרת גורל למישהי כאשר אין ביד את כל המידע? מישהו נכח בסיטואציה? שמעתם רק צד אחד.
לפני 17 שנים
מאי - רק את יודעת מה היה שם. אם הוא הכאיב לך אז ברחי ומייד. פשוט מאוד.
לפני 17 שנים
D-HUNTER - מסכים עם אדון בשיפחה...
אולי כדי ליסלוח אבל פיקחי שבע עניים והישמרי על עצמך....
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י